סקירת ספרות – הכנסה ירודה האיצו את הגדלת הפער החברתי בין העדות ובין האוכלוסייה הוותיקה

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק ראשון: השסעים בחברה הישראלית – סקירת ספרות

השסע העדתי שסע עדתי: מזרחים אשכנזים

הקמתה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי, ביחד עם גלי העלייה הגדולים שהגיעו תוך שלוש שנים (1951-1948) , ביחד עם השקפת היסוד של המדינה כי היא אחראית לא רק לעלייתם אלא גם לקליטתם, ובעצם העובדה כי המדינה היא ריבונית, העמידה בפני ראשי השלטון דרישות לפעולה מידית. המדובר בעיקר בשירותים בסיסיים: דיור, חינוך ובריאות (Eisenstadt,1954).

המצב הכלכלי בארץ היה קשה: מחסור ברזרבות ליבוא, הוצאות ביטחון ועלייה בהיקפים גדולים בכל קנה מידה על המשק הקטן במדינה החדשה. העולים שהגיעו לפני קום המדינה, רק מספר שנים קודם לכן, מאירופה, הפכו אחראים לקליטת העולים החדשים. לקולטים הייתה שפה משותפת עם החדשים שהגיעו מאירופה, היו בהם אפילו בני משפחה או עיר. אך לקולטים לא הייתה תחושת קשר, ובטח לא שותפות גורל, עם העולים מארצות ערב.

בצד המגמה המוצהרת לפיה החברה הישראלית תהפוך ל"כור ההיתוך" על ידי "מיזוג גלויות" של כל העולים מן הארצות השונות , התפתחה מציאות הפוכה. לא נוצרו מרחבי חיים משותפים לשתי הקבוצות. העולים החדשים בכלל, ובמיוחד אלה מארצות האסלאם הופרדו פיזית, במקומות מגוריהם, וגם חברתית וכלכלית, בחינוך, דיור ותעסוקה. לדברי ליסק (1999), כור ההיתוך, רעיון מעניין לכשעצמו, לא פעל אלא נכשל. לכישלון זה נוספו מאות אלפי עולי ארצות צפון אפריקה (טוניס, אלג'יר ומרוקו) שהגיעו החל במחצית שנות ה- 50. התבססות הישוב הוותיק שהחלה במחצית השנייה של שנות החמישים, הגדילה את תחושת הפער. התוצאות המידיות לא איחרו עם מאורעות ואדי סליב בשנת 1959. גל מחאה נוסף אירע בשנת 1971 כאשר "הפנתרים השחורים" ערכו הפגנות בירושלים, שהתפשטו גם לערים אחרות. קימרלינג (2001) טוען כי הייתה זו מערכה ממוסדת של התושבים הוותיקים (האחוסלים) כדי לשמר את ההגמוניה שלהם מפני עולי ארצות ערב.

הכנסה ירודה האיצו את הגדלת הפער החברתי בין העדות ובין האוכלוסייה הוותיקה

סמוחה (1993) טוען רמת החינוך הירודה, ההכוונה לחינוך מקצועי, משפחות מרובות ילדים והכנסה ירודה האיצו את הגדלת הפער החברתי בין העדות ובין האוכלוסייה הוותיקה לעולים החדשים דאז. כך גם ההבדלים בין רמת הניעות החברתית הגבוהה של יוצאי אירופה, לבין רמת ניעות חברתית נמוכה יחסית בקרב יוצאי המזרח. מערכת החינוך לדבריו, כללה בעיקר את הנרטיב האשכנזי של יהדות אירופה וכמעט התעלמה מן המורשת התרבותית של יהודי ארצות ערב. יתר על כן מערכת זו הייתה מעוטת משאבים יחסית.

הניכור כלפי יוצאי ארצות ערב סמוך לעלייתם מצד הממסד האשכנזי ומה שנראה בעיניהם כ"שלטון מפא"י", חזר כבומרנג עם המהפך הפוליטי בשנת 1977, עם הקמת תמ"י ועליית ש"ס (ספרדים שומרי תורה). לראשונה השסע העדתי תופס מקום מוצהר ומרכזי בפוליטיקה בישראל. במפלגת אגודת ישראל האשכנזית-חרדית, הנשלטת בידי מועצת גדולי התורה לא היה לספרדים החרדים סיכוי להשתלב. במפלגות הלא דתיות החל השסע העדתי לתפוס מקום כמנוף למשיכת קולות. באופן טבעי הכעס על מפא"י קירב את יוצאי המזרח לאופוזיציה הגדולה של מפא"י,  שהפכה בינתיים להיות מרכיבת הקואליציה: חרות, גוש חרות ליברלים (גח"ל)[1]. צפתי גם טוען כי למרות שמשקל השיקול העדתי בבחירות בישראל נמוך, הריהו גבוה יותר בקרב יוצאי המזרח מאשר אצל האשכנזים.

[1] הליכוד-המחנה הלאומי, כיום, הוא ממשיכה של גח"ל בשינוי שם.

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן