סקירת ספרות – הדרוויש- כן או לא

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק רביעי: השתקפות מעורבות פוליטית בסוגיות השסע בתכני לימוד

דרוויש- כן או לא?

• ביקורת אידיאולוגית- פוליטית שטענה כי עצם הכנסת חומרי לימוד של דרוויש על רקע דעותיו הפוליטיות. דרוויש מלביש כיסוי ספרותי לתורה גזענית המבקשת את דם היהודי. על כן הכללתו מהווה תהליך לא רצוי. כך לדברי ח"כ עוזי לנדאו (הכנסת, 2000):

"מאוד חשוב לשים לב למסרים היוצאים, אומנם זה כמה שנים, ממערכת החינוך, אבל ביתר שאת בשנה האחרונה, כי מערכת חינוך זו מחנכת לערעור תחושת הצדק במעשה הציוני ולהינתקותנו משורשים יהודיים וציוניים של תרבותנו; מערכת המביאה לבורות ולזלזול במורשתנו.
באופן ספציפי יותר, עם הדוגמה האחרונה שהיא רק סימפטום – כשאומרים יותר דרוויש יש פחות ביאליק, יש פחות ציונות ויותר פוסט ציונות, ויש פחות היסטוריה יהודית ויותר היסטוריה פלסטינית משוכתבת והיסטוריה ציונית ויהודית משוכתבת"……"אדוני השר, אצלנו מלמדים או מבקשים ללמד את שירי מחמוד דרוויש, ואצלם? לא רק שאין מלמדים, אלא שדרוויש הוא הנותן לבוש ספרותי, פיוטי, שפה נפלאה, לתורה המכוערת, הגזענית, השפלה, הנאצית, המבקשת את דמנו.
רציתי לומר, אדוני השר, שאפשר גם ללמוד משהו מן הפלסטינים – לא מתוכן הדברים אבל מהשיטה – ללמוד מכך שלמערכת שלהם יש כיוון, הם רוצים להכשיר את הדור הבא שלהם למטרות מסוימות, והם עושים את זה.

• ביקורת על עצם התערבות השר בנושאי תכני הלימוד אינה ראויה למשטר דמוקרטי ומשקפת משטרים טוטליטריים. כך למשל כותב העיתונאי נחום ברנע כי מדינה ששרי ממשלה קובעים בה אילו שירים מלמדים בבתי הספר היא מדינה בולשביקית. ועוד מציין מר ברנע, כי מר שריד הוא שר חינוך המנצל את התלמידים כדי לחולל סביב עצמו מהומה פוליטית.

לסיכום, לשר יוסי שריד ישנן דעות חברתיות ופוליטיות. כפוליטיקאי יש לו אינטרס להנחילם לציבור. מעורבותו בנושא הכללת שירותו של דרוויש לתכנית הלימודים לפחות משרתת את גישתו הפוליטית.

 נרטיב יחיד או דואלי

במדינת ישראל חיים יהודים, זה הרוב, וערבים, אלה המיעוט. הקמת מדינת ישראל, כמדינה יהודית בכלל, ואי הקמת מדינה ערבית, בין אם בלעדית או בתוספת ליהודית, נתפסת על ידי המיעוט הערבי כאסון היסטורי: "נכבה". הצלחתו של האחד הוא אסונו של האחר. חלק ניכר מן הציבור היהודי מתקשה לקבל את "משחק סכום האפס" לפיו הקמת מדינת ישראל היא זו שגרמה לשואת העם הפלסטיני. יתר על כן, הוא מתקשה לקבל כי זו מחשבה רווחת בהיסטוריוגרפיה הפלסטינית וחלק מרכזי בנרטיב שלו.

הגוף האחראי במערכת החינוך על תכני הלימוד הוא המזכירות הפדגוגית האחראית לכך החינוך המוכר והרשמי. אין מזכירות נפרדת לחינוך הערבי. תכני הלימוד בו נקבעים על ידי המזכירות הפדגוגית בו חבר גם המפקח על החינוך הערבי. מינוי יושב ראש המזכירות הפדגוגית הוא פררוגטיבה של שר החינוך.

המזכירות הפדגוגית יצרה במשך השנים נרטיב יחיד, דהיינו של הציבור היהודי בכלל וזה יוצא אירופה בפרט. בעשרים השנים האחרונות בפרט מתקיימים ניסיונות של שרי חינוך, במישרין או בעקיפין לצקת לתכני הלימוד תוכן אידיאולוגי התואם גם את תפיסותיהם הפוליטיות. סוגיית הנרטיב הלאומי מהווה אבן בוחן מרכזית המשליך גם על סוגיית המתח בין "יהודי" ל"דמוקרטי".

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.