אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק ראשון: השסעים בחברה הישראלית – סקירת ספרות
שסעים חופפים וצולבים
כור ההיתוך של החברה הישראלית, ובוודאי זה שהוכרז עליו בעשרים שנות קיומה הראשונות של המדינה, כשל. החברה הישראלית מורכבת מקבוצות רבות על פי קריטריון של מוצא, עדה, שפה, דת, תרבות, חתך סוציו-אקונומי ואפילו אזור מגורים (פריפריה-מרכז).
משקל מכלול השסעים בשיח הציבורי, נקבע לפי מידת הניכור שהם יוצרים בתוך החברה. יש להבחין בין שני סוגי: שסעים צולבים ושסעים חופפים. שסעים חופפים הם אותם שסעים אשר בהם דבקה אותה קבוצת אוכלוסייה. למשל, כאשר הקבוצה החרדית המצויה ברובה הגדול באופן טבעי בצד אחד בשסע הדתי, מצויה גם באותו צד בשסע המעמדי, העניים לענייננו, הרי סיכויי הקשר בינם לבין החילונים המצויים גם בצד ה"לא עני" בקשר המעמדי קטנים. לעומת זאת, כאשר קבוצות אוכלוסייה שונות מצויות בשסעים מסוימים באותו צד עם יריביהם בשסע מסוים, קיימת אפשרות לשיח ציבורי בשל שיתוף הפעולה.
עד לפני כעשרים שנה, השסעים העדתיים והמעמדיים היו חופפים. בני עדות המזרח היו בצד אחד של הגדר בשני השסעים. השינויים הכלכליים-חברתיים שחלו בעשור הראשון של המאה הנוכחית בכלל, ועליית מחירי הדיור, יוקר המחיה וקיצוץ התקציבים החברתיים, צירף לשסע המעמדי רבים מבין אלה שבשסע העדתי לא השתייכו לבני עדות המזרח דווקא, אלא גם לקבוצות האשכנזיות. קבוצות אלה מהוות את הדור השני של מה שקימרלינג (2001) כינה: אחוסלים. על כן במחאה של שנת 2011 שהייתה מעמדית בעיקרה, נוצר שיח בין שתי קבוצות יריבות לכאורה בשסע העדתי, שהפכו לבני ברית ושיח בשסע המעמדי. כך לדוגמא, בשסע האידיאולוגי מדיני, צדדים יריבים יכולים לחלוק אותו צד בשסע המעמדי.
עם זאת אנו מבחינים בקיטוב הולך וגובר בין כמה קבוצות אוכלוסייה המחזיקות בעמדות בשסעים חופפים: כך למשל, החברה הערבית מצויה בשני עברי המתרס עם מרבית הציבור היהודי בכמה שסעים: בשסע הלאומי, אך גם באידיאולוגי, בו כמעט ללא יוצא מן הכלל היא מצדדת בנסיגה משטחים, אך גם בשסע המעמדי, בהשתייכותה לעשירונים הנמוכים בחברה. גם החברה האשכנזית הוותיקה מצויה ברובה בצד אחד במספר שסעים: העדתי כמובן, הדתי, כי רובם חילונים, המעמדי, כי רובם מבוססים יותר כלכלית ובמידה קטנה יותר, אך לא מזערית האידיאולוגי, כי חלקם הגדול תומך בהסדר מדיני הכורך ויתורים, ובשסע הלאומי, בהיותם יהודים התומכים לרוב במדינה יהודית.
לממסד הפוליטי השפעה מרובה על עוצמת השסעים. ריבוי המפלגות, חלקן בעלות קווי מדיניות ואידיאולוגיה דומה, מתחרות זו בזו על אותו אלקטורט. כדי לזכות בו הן נאלצות, כל אחת להקצין עמדותיה לעומת רעותה-יריבתה. הקצנה זו כדי לזכות בקולות הבוחרים, מביאה גם להקצנה בשיח הציבורי, בעוצמת השסעים ובניכור בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.