סקירת ספרות –   עמדות פוליטיות שסע דתי: חילוני דתיים

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק שלישי: עמדות פוליטיות בשאלות השסע

  • זכויות אקס טריטוריאליות. מרבית היהודים סבורים כי אין זו רק מדינת היהודים, אלא מדינת העם היהודי, ולפיכך רשאי כל יהודי להיות אזרח בה. לשם כך חוקק חוק השבות. מרביתם סבורים באופן סימטרי כי יש לאסור ו/או להגביל למינימום שיבת ערבים, גם אם הם בנים או בני בנים ילידים למדינה. עמדה זו אף נחקקה בכנסת בחוק שריון שלילת זכות השיבה- 2001.
  • שוויון זכויות אישי ופוליטי לכאורה כמעט כל המפלגות היהודיות תומכות בשוויון פוליטי ואישי לאזרחי ישראל הערבים, אך יחד עם זאת, בפועל חלקן הגדול[1] מתרעם על כך לפחות ("אוסלו עברה בקולות ח"כים ערבים"), מביע חשש מכך (נתניהו: "הערבים באים באוטובוסים"), או מנסה להצר צעדיהם כמו למשל העלאת אחוז החסימה או "חוק הכרזה" (הידוע גם בשם: חוק המואזין).
  • שותפות יחסית. מרבית הציבור היהודי והמפלגות היהודיות, כולל מפלגת העבודה, מונעות מערבים שותפות יחסית לשיעורם בממשל, בפקידות ובמשק מן האזרחים הערבים, עד כדי כך שזו הפכה "למציאות של אפליה" (דו"ח אור, 2003). שכר שכיר יהודי ממוצע, גבוה ב- 60% משכר ערבי.
  • יחד או לחוד. ככלל ניתן לקבוע כי מרבית הציבור היהודי ואף המפלגות היהודיות, אינם מעוניינים במרחבים משותפים עם האזרחים הערבים. הדבר אמור הן לגבי שכנות במגורים באותו ישוב, או לימוד והכרת התרבות הערבית.

לסיכום, הרוב היהודי חש שנכפה עליו "הר כגיגית" לחיות במדינה בה קיים מיעוט ערבי[2]. הערבי מייצג עבורו את המזרח והאסלאם בעוד הציבור היהודי רואה במערב את המודל הרצוי. הפוליטיקאים בעניין זה, לא רק מייצגים את רוב הציבור היהודי, אלא מנצלים שסע זה כדי לזכות באהדה ציבורית המתורגמת לקולות אלקטוראליים.

שסע דתי: חילוני דתיים

מרבית הציבור היהודי, חילוני. למרות זאת הוא מעוניין לקיים מעטפת חיים יהודית. יש הקוראים לכך "מסורתי" או "מסורתי לייט". מחד ישנם חרדים, אלה המעוניינים במדינת הלכה ובשמירת ערכי יהדותם בחינוך, כשרות (בד"צ), דיני אישות והגנה מפני התערבות. מאידך קיימים חילונים בעלי השקפת עולם ליברלית בנושאי דת. המחנה הדתי-ציוני, לפחות בארבעים השנים האחרונות נמשך לזרם החרדי בתמיכה בחקיקה הדתית. במרכז ישנם רבים המבקשים להזדהות עם הדת אך מבלי לשמור על כל המצוות, אלא לקיים את חגי ישראל, לבקר מדי פעם בבית הכנסת ואף לא לצרוך בשר חזיר בביתם Barak-Erez, 2007) ).

[1] לעניין זה ראוי לציין שמרבית המפלגות הללו הן מה שמכונה "המחנה הלאומי" כמו הליכוד, הבית היהודי, ישראל ביתנו. המפלגות הסוציאל דמוקרטיות: העבודה, המחנה הציוני ומר"צ מתנגדות לכך, ייתכן גם מטעמים אלקטורליים שלטוניים. מפלגות הגוש המרכזי יש עתיד וכולנו, נוטות להצביע עם הקואליציה בה הם יושבים בעניינים אלה. כמובן שהמפלגות הערביות מתנגדות לכך.

[2] הנשיא ריבלין מייצג גישה הפוכה בה הוא טוען: "נועדנו לחיות יחד" כמאמר ז'בוטינסקי: ,שם ירווה בנחת בן ערב, בן נצרת ובני".

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן