אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק רביעי: השתקפות מעורבות פוליטית בסוגיות השסע בתכני לימוד
דו"ח ביטון- מורשת יהודי המזרח
זיקת יהודי המזרח למסורת הייתה מושרשת מזו של העולים מארצות אירופה. שיעור יוצאי [1]המזרח בבתי הספר הממלכתיים- דתיים היה גבוה. יחד עם זאת, המפלגה העיקרית הקשורה בחינוך זה, הבית היהודי, וקודם לכן, המפד"ל, ראו עצמם, בעיקר בעשורים האחרונים, בראש ובראשונה כמפלגה המייצגת את ציבור המתנחלים ואוהדיהם. גישה זו הביאה לכך שבכנסת ה-18 הצטמקה המפלגה לכדי 3 מנדטים בלבד ועמדה על כרעי תרנגולת.
בשנים האחרונות, ובפרט מאז 2014, מנסה הבית היהודי לבנות עצמו כמפלגת אלטרנטיבה לא סקטוריאלית, אלא רחבה ופתוחה לקהלים שאליהם לא פנתה עד אז. יוצאי עדות המזרח היו כר פוטנציאלי גדול הן משום הזיקה למסורת, והן משום שנטייתם הפוליטית הייתה לאומית.
לאחר שהתמנה לשר חינוך מכריז בנט בפברואר 2016 על הקמת ועדה לבחינת הטמעת מורשת המזרח בתכנית הלימודים, בראשות המשורר ארז ביטון. כך הודיע שר החינוך בנט:
"היום התחלנו במהפכת מורשת יהודי המזרח במערכת החינוך, זה אחד התפקידים הכי מרגשים שהיו לי מאז כניסתי לתפקיד. אנחנו מחזירים היום לנוער שלנו חצי סיפור שאבד לנו בדרך. את סיפורי המעברות, את סיפורי הגבורה של האימהות, היציאה מן החומות, ואת אבות הציונות שבאו מאירופה ואבל גם מתוניסיה. אנחנו לא יכולים לגדל דור שמכיר רק חצי ממורשתו, ואנחנו לא יכולים לחנך נוער ל"ואהבת לרעך כמוך" כאשר הנערים לא מכירים את "רעך" שמהווה לפחות חצי מהכיתה שלהם. אנחנו מזמינים את אזרחי ישראל לקחת חלק בוועדת ביטון, לשלוח אלינו סיפורים והצעות ולהיות חלק מקביעת התכנים של הדור הבא שלנו. אני מודה לחתן פרס ישראל המשורר ארז ביטון, שנרתם למשימה ומיד כשקראנו לו אמר "הנני".
פתחנו את שנת הלימודים הקודמת בסימן צמצום הכיתות בישראל, ואת שנת הלימודים הבאה נפתח בסימן הרחבת המורשת הישראלית בכיתות אלה. קדימה – לעבודה".
בחלוף כ-5 חודשי עבודה בוועדה המרכזית, בוועדות המשנה ובהשתתפות של כ- 80 חברים, מגישה הוועדה המלצותיה לשר החינוך ב- 29 ביוני, 2016. עיקרי המלצותיה היו כלהלן (דו"ח ועדת ביטון, 2016):
- עדכון תוכניות וספרי הלימוד במערכת החינוך בפרקים מתולדות יהדות ספרד ויצירתה
לימודי חובה של סופרים ומשוררים מזרחיים
לימודי חובה של היסטוריית יהודי המזרח
- הטלוויזיה החינוכית הישראליתתיצור סדרת טלוויזיה בסגנון "עמוד האש" שתעסוק בתרומה התרבותית של יהדות ספרד והמזרח להיסטוריה היהודית ולציונות
- הרכב המועצה להשכלה גבוהה יהיה מאוזן ויכלול גם נציגים מזרחיים שגילו מחויבות להעצמת יהדות ספרד והמזרח
- הקמת פקולטה חדשה למדעי הרוח בתחום לימודי יהדות המזרח שנעקרו כמעט לחלוטין
- הקמת מוזיאונים ייחודיים למורשת הקהילות השונות
- הקמת מוזיאון מרכזי למורשת יהדות ספרד והמזרח
- מדי שנה בסוף נובמבר ייוחד שבוע לימודים מרוכז על יהדות המזרח
- ארגון טיולי בני נוער לארצות הבלקן, לספרד ולמרוקו לשם הכרת המורשת היהודית בארצות אלו
- יונצחו דמויות משמעותיות מתרבות יהדות המזרח על רחובות ומוסדות שונים
לדברי חברים בוועדה שעלות המלצותיה כמיליארד ורבע ₪ ל- 5 שנים (מורנו, גדג' וקרקסון, 2016).
" הפער בין מה שמלמדים את ילדינו ובין מה שידוע לחוקרים כיום תמוה. לא זו בלבד שהשיח המיוצר על ידי ספרי הלימוד אנכרוניסטי ושגוי, אלא שהוא מייצר ניכור, הן כלפי קבוצות שלמות במדינה והן ביחס לדת ולארצות האסלאם שנתפסות כנחותות באופן א־פריורי. השיח ממשיך להזין פערים על בסיס עדתי ולאומי גם מחוץ לכותלי בית הספר, וזאת בשל השפעתו התודעתית העמוקה והמתמשכת".
לסיכום, אין חולק על כך שהנרטיב התרבותי של מערכת החינוך היה מוטה באופן בולט כלפי יהדות אירופה. השואה וההיסטוריה היהודית החדשה היו נחלת ה"אירופים" (האשכנזים). יהדות המזרח לא נשכחה, אלא הודחקה הצידה. היא לא התאימה לשאיפה התרבותית הישראלית שהסתכלה על התרבות המערבית כמודל לחיקוי. מבחינה זו לפחות, חשובה המלצת שר החינוך, להגברת הידע על מורשת המזרח ולאיזון יתר, גם אם לא שלם ומלא, של הנרטיב התרבותי היהודי.
למרות שחלפו 5 חודשים מאז פורסם הדו"ח, לא נשמעה ביקורת על עצם המהלך שהרי ברור שהוא חשוב ובמקומו הראוי. בצד זאת, נשמעה ביקורת על צדדים או סעיפים מסוימים בהמלצות, כגון: המלצה לנסיעות וביקורים בארצות הבלקן ובמרוקו. קריאות דומות נשמעו גם כנגד נסיעות תלמידי לאושוויץ והשתתפות ב"מצעד החיים". התנגדות זו קיימת הן במישור העקרוני והן במישור החברתי-שוויוני במערכת החינוך.
קשה להעריך אם וכיצד תיושם התכנית. מבחינת עלותה, 250 מיליון ₪ בשנה, או מיליארד ורבע ₪ בחמש השנים הקרובות, וביחס לתקציב משרד החינוך סכום זה אינו צריך להוות מחסום לביצוע התכנית. עם זאת, הצלחתו תהיה בעמעומו ובהשקטתו, לפחות במידה מסוימת, של השסע העדתי. מאחר והשסע העדתי והשסע המעמדי אינם בלתי קשורים, וישנה ביניהם מידה של חפיפה, יש מקום להניח שבמידה והתכנית תיושם בהצלחה, היא תביא הקלה גם בתחום זה.
[1] באתר משרד החינוך, http://edu.gov.il/owlHeb/Tichon/RefurmotHinoch/programs/Pages/Bitton_Committee_gala_launch.aspx
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.