סקירת ספרות – השתקפות מעורבות פוליטית בסוגיות השסע בתכני לימוד – דרוויש- כן או לא?

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק רביעי: השתקפות מעורבות פוליטית בסוגיות השסע בתכני לימוד

•         השסעים המרכזיים בחברה, הם חלק ממנה. מערכת החינוך היא אחד המכשירים לעיצוב האדם בחברה. מערכת החינוך אינה בועה אטומה לנעשה בחברה. אדרבא, ישירותם של ילדים, ילדות, נערות ונערים, מביאה אותם פעמים רבות לבטא דעתם ללא תקינות פוליטית שאליה רבים מתחנכים. בלשון העם: ללא "פילטרים" ובלי "צנזורה". כל השסעים בחברה באים לידי ביטוי גם המערכת החינוך. מטרת פרק זה להציג, ולו על קצה המזלג מספר נושאים במרכיבים את השסעים בחברה  בהם ניכרה מעורבות פוליטית בתוך תכני הלימוד.דרוויש- כן או לא? המשורר מחמוד דרוויש הוא אחד מגדולי המשוררים הפלסטיניים. לאחר שחי בישראל את בחרותו עזב את הארץ בשנת 1969, ולאחר מכן נבחר למועצה הלאומית הפלסטינית, לא הותר לו לשוב. מאז חי בחו"ל.  דרוויש הוא בעת ובעונה אחת משורר לירי וגם משורר פוליטי. בקרב חלק גדול מן הציבור הוא סומן כ"אויב".  חברותו בארגון שנתפס כעוין, ביחד עם שיריו, שבחלקם התרסה קשה מחד, אבל גם תקווה מאידך גיסא, כפי שהביע בראיון בשנת 2007 , כאשר אמר: "אני לא מיואש. אני סבלני ואני מחכה למהפכה עמוקה בתודעה של הישראלים. הערבים מוכנים לקבל את ישראל החזקה והחמושה בנשק גרעיני ועליה רק לפתוח את שערי המבצר שלה ולעשות שלום" (קרפל, 2007).  מאחר שדרוויש נתפס לפחות בחלק מן הציבור הישראלי בעיקר כאיש פוליטי, ראוי להציג את היותו משורר, איש ספרות. לדוגמא, אחד משיריו שתורגמו לעברית:
  

  כפרחי השקד או רחוק יותר (קטעים)  תירגמו מערבית עפרה בנג'ו, שמואל רגולנט   (עיתון 77, (329) באתר: www.iton77.com/330/darwish330.html
  כאילו שמחתי

  כְּאִלּוּ שָׂמַחְתִּי: שַׁבְתִּי. לָחַצְתִּי עַל
  פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת פַּעַם וְעוֹד פַּעַם, וְהִמְתַּנְתִּי…
  שֶׁמָּא אֵחַרְתִּי. אִישׁ אֵינוֹ פּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת, אֵין
  רַחַשׁ בַּמִּסְדְּרוֹן.
  נִזְכַּרְתִּי שֶׁמַּפְתְחוֹת בֵּיתִי עִמִּי, וְהִתְנַצַּלְתִּי
  בִּפְנֵי עַצְמִי: שְׁכַחְתִיךָ, אָנָּא הִכָּנֵס
  נִכְנַסְנוּ… אֲנִי הָאוֹרֵחַ בְּבֵיתִי וְהַמְּאָרֵחַ.
  הִבַּטְתִּי אֶל מִכְלוֹל הָרִיק וְלֹא
  רָאִיתִי זֵכֶר לְעַצְמִי, אוּלַי… אוּלַי לֹא הָיִיתִי כָּאן.
  לֹא רָאִיתִי הִשְׁתַּקְּפוּת בַּמַּרְאוֹת. חָשַׁבְתִּי: הֵיכָן
  אֲנִי, וְצָעַקְתִּי לְהָעִיר עַצְמִי מֵהַהֲזָיָה
  וְלֹא עָלָה בְּיָדִי… נִשְׁבַּרְתִּי כְּאוֹתוֹ קוֹל הַמִּתְגַּלְגֵּל
  עַל הָרִצְפָּה. אָמַרְתִּי: מַדּוּעַ חָזַרְתִּי אִם כָּךְ?
  הִתְנַצַּלְתִּי בִּפְנֵי עַצְמִי: שְׁכַחְתִּיךָ, צֵא אִם כֵּן!
  וְלֹא עָלָה בְּיָדִי. הָלַכְתִּי לַחֲדַר הַשֵּׁנָה
  וְהַחֲלוֹם הִתְפָּרֵץ לְעֶבְרִי, חִבְּקָנִי וְשָׁאַל:
  הַאִם הִשְׁתַּנֵּיתָ? אָמַרְתִּי הִשְׁתַּנֵּיתִי, כִּי טוֹב
  לָמוּת בַּבַּיִת מֵאֲשֶׁר תַּחַת גַּלְגַלֵּי מְכוֹנִית
  בְּדַרְכָּהּ לְכִכַּר רֵיקָה!

  רקע

  בקיץ 1999 הוקמה ממשלתו של אהוד ברק 0הממשלה ה-28). ח"כ יוסי שריד ממר"צ מונה כשר החינוך. מר"צ הייתה, ונותרה, מפלגה שצידדה ביחסים פתוחים עם העם הערבי הפלסטיני. יוסי שריד היה מראשיה ונחשב לאיש ספר, כותב שירה ומאמרים, פולמוסן הקשור בעבותות לתחום החינוך[1]. במרס 2000 הודיע על כוונת המשרד לכלול שני שירים של דרוויש כחלק מחומר הרשות (להבדיל מחומר חובה) בתוכנית הלימודים בספרות. מפלגות האופוזיציה דאז, ובעיקר הליכוד, ראו בכך התערבות פוליטית הנובעת מהשקפת עולמו של שריד הפוליטיקאי. הם תקפו את החלטתו ואף דרשו הצבעת אי אמון בשל כך.

  [1] אביו היה מנכ"ל משרד החינוך תחת זלמן ארן

   

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.