אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק ראשון: השסעים בחברה הישראלית – סקירת ספרות
השסע העדתי שסע עדתי: מזרחים אשכנזים
מאז שנות האלפיים עולה וגואה השסע הבין דתי בכלל וזה שהין האסלאם לבין המערב. ישראל מבקשת להשתייך למערב. מחד, כביכול גישה זו מסייעת לדומיננטיות הוותיקה- האשכנזית (קימרלינג, 2001). מאידך שיעור הנישואין בין אשכנזים למזרחים נמצא בעליה ומונה כיום כ- 40% מכלל הנישואין. מן הצד השלישי, התרבות המזרחית, ובעיקר הזמר, שיש שקראו להם משום מה "ים תיכונית", הפכו לנחלת חלקים גדולים בחברה הישראלית ללא קשר עדתי.
במדינות קולטות הגירה שלאומיותם נבנתה כתוצאה מגלי ההגירה. בארצות הברית למשל, לאחר יותר ממאה שנה לאחר גלי ההגירה הגדולים, עדיין אנשים מציינים את מוצאם המקורי, גם אם הם דור רביעי או חמישי: פולק (פולני), איטלקי, אירי וכיו"ב. באוסטרליה, שיישובה החל כמושבת עונשין בריטית, עדיין מבחינים בין הילידים האבוריג'ינים, שחלקם הוכחד, לבין הלבנים שעדיין מתויגים לפי ארץ מוצאם: בריטי, אירי, רוסי, יווני וכיו"ב. יש לזכור כי ההשתייכות הדתית השונה של החברה מעצבת את מקור ההגירה ההיסטורי במשך דורות רבים. כך למשל, אוסטרלי שמקור מוצאו אנגלי-פרוטסטנטי יתפלל בכנסייה הפרוטסטנטית, הרוסי בכנסייה הפרבוסלבית, ואילו זה ממוצא אירי או איטלקי בכנסייה הקתולית.
לדעת פרס ובן רפאל (2006), ייתכן שדווקא ההתקרבות ברמה האישית: נישואין ובהיכרות התרבותית, במקום הבורות והפחד שאולי היו קיימים בעת העלייה ארצה, עשויה לגרום למזעור השסע בכלל ולניסיונות הפוליטיים לעשות בו קרדום לחפור.
השסע המעמדי: עשירים עניים
לדברי אלכסנדר (1992), המשק הישראלי בהקמת המדינה, היה כמשק קטן בעולם השלישי אז. רמת החיים הייתה נמוכה, מרבית העובדים עסקו בענפים המוגדרים כיום כבעלי "מיומנויות נמוכות": בנייה, חקלאות ותעשייה מסורתית או ישנה. הקיטוב המעמדי היה נמוך, שיעור ההוצאה למזון מכלל ההכנסה היה כ- 40%[1] (השנתון הסטטיסטי, 2015). הוצאות ביטחון וקליטת עלייה גבוהות, בוודאי יחסית לגודלו של המשק, הביאו, למרות הסיוע מיהדות העולם, למשטר צנע בתחילת שנות ה-50. בד בבד ובאופן מדורג, מאז מחצית שנות ה-50 החל המשק צומח בהדרגה, ולפעמים בצורה נמרצת ורצופה למדי, למעט מיתון כלכלי גדול במחצית שנות ה-60, שבא לסיומו כתוצאה ממלחמת יוני 1967.
קליטת עלייה אדירה, פיתוח מוסדות השכלה והכשרה הביאו לצמיחת המשק, עלייה ברמת החיים ולהיווצרות מעמד ביניים. לדברי סמוחה (1993) בישראל 5 מעמדות: עניים (15%), עובדים (25%), בינוני (45%) בינוני גבוה (15%) ואליטה (פחות מאחוז). לדבריו, פריון נמוך ביחד עם תחושת אפשרות לשוויון מעמדי וניעות חברתית גורמת לאי שוויון בפועל, אך לא לעוני חמור. עוני זה כדבריו אינו חמור מאוד, בשל יבוא ההון הרב מן סיוע האמריקני ועבודת הכפיים הזולה של הפועלים הערבים מן השטחים. קימרלינג (2001), כורך את השסע המעמדי בשסע חברתי רחב יותר, כאשר הוא מציין את קבוצות האוכלוסייה שהייתה בארץ עם הקמת המדינה (אחוס"לים: אשכנזים, חילונים, ותיקים, סוציאליסטים ולאומיים) ככאלה שבקשו לשמור על ההגמוניה הכלכלית-חברתית מפני עליית יוצאי ארצות ערב.
[1] בחברות עניות שיעור ההוצאה על מוצרים חיוניים, כולל מזון, גבוהה. כיום ההוצאה בישראל היא כ- 15-16%.
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.