אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק ראשון: השסעים בחברה הישראלית – סקירת ספרות
השסע האידיאולוגי: ימין שמאל
הגדרת השסע האידיאולוגי בין ימין ושמאל, אינה ברורה כל צרכה. היא דורשת הסבר. אין כוונה באידיאולוגיה חברתית-כלכלית ימנית או שמאלית. באופן פרדוקסאלי כמעט אפילו אין הכוונה להסדר היחסים בין מדינת ישראל לארצות ערב השכנות. ממשלת בגין (ימין) הייתה זו שחתמה על הסכם שלום עם מצרים בסוף שנות ה- 70, כאשר גולדה מאיר בהיותה ראש ממשלה מטעם המערך (שמאל), סירבה רק מספר שנים קודם לכן למהלך דומה, סירוב שהביא כנראה למלחמת יום הכיפורים.
סואן (2014) טוען במידה רבה של צדק כי פרט לממשלת רבין, כל הממשלות מן הראשונה של בן גוריון עד לממשלות נתניהו היו ממשלות ימניות. היריבות בין מחנות פוליטיים ניציים קיימת עוד לפני הקמת המדינה בין ז'בוטינסקי וויצמן ובן גוריון (הורוביץ, ליסק, 1970). להגנה ולאצ"ל היו מטרות דומות: סיום המנדט הבריטי גם אם הדרך הייתה שונה מעט.
גם במישור הכלכלי-חברתי לא היו הבדלים רבים בין מפלגות הימין והשמאל. ויכוחים והאשמות רבות, אך הבדלים מעטים. אחד הצעדים הכלכליים המשמעותיים ביותר במדינה: עצירת האינפלציה הדוהרת בשנות ה-80 נעשה בממשלת אחדות כאשר פרס ראש ממשלה ומודעי, שר האוצר.
השסע האידיאולוגי בין הימין והשמאל הוא תרגום אנאכרוניסטי לשאלת היסוד המלווה את ישראל מיום הקמתה: מדינה יהודית ודמוקרטית. המתח בין השניים, שקיים בצורות שונות אפילו עוד לפני קום המדינה (גביזון, 1999), קרם עור וגידים אחרי מלחמת ששת הימים בכלל, וההתיישבות היהודית בשטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) בפרט. שני הצדדים, אלה המכונים ימין, או שמאל, אינם רוצים בהענקת זכויות אזרח מלאות לערבים הפלסטינים בגדה . ליתר הבהרה ניתן אולי לראות בשסע האידיאולוגי כמציב במרכזו את השאלה: האם מדינת ישראל יכולה להיות מדינה יהודית ללא, או לאחר פינוי, חלקים של ארץ ישראל, לפי התפיסה היהודית? סימטרית, האם מדינת ישראל יכולה להתקיים כמדינה יהודית תוך השארת השטחים בשליטת ישראל ללא מתן זכויות אזרח מלאות לתושבים הערבים (סואן, 2014).
לכאורה, במידה שהיו אלה שתי ההחלטות היחידות, הייתה נדרשת מן הדרג הפוליטי החלטה לכאן או לכאן. המומחיות של פוליטיקאים למצוא פתרון לבלתי אפשרי. הם מצאו אותו בהחלטה, לא להחליט. כאשר צד זה או אחר מן הצדדים נוקט בצעד כלשהו בעל השלכות בנושא זה העשוי לשנות את האיזון הדק עליו נשענת האפשרות המציאותית שלא להחליט, הוא נזעק ומעלה את עניין השסע. זו הייתה התגובה להסכם בין ישראל ואש"ף (1992), הידוע כתהליך אוסלו, אשר קירב במידת מה את הצורך בנקיטת החלטה. כך היה בפינוי גוש קטיף (2005). חלק מן המוחים כנגד הפינוי, שבוצע על ידי ממשלת ליכוד (אריאל שרון), השתמשו בסמלים של הטראומה היהודית: השואה סואן, שם).
אין להוציא מכלל אפשרות כי הפתרון שלא להחליט מקובל על שני הפלגים, לא רק על אחד מהם. פעולה כל שהיא ולכל כיוון, עלולה לגבות מחיר פוליטי שספק אם צד כלשהוא מן הצדדים מוכן לשאת בו בשלב זה. נראה כאילו הוויכוח הציבורי בשסע האידיאולוגי מקיים את אותו סטטוס קוו, משמש עלה תאנה פוליטי ליצירת הבדלים בין מפלגות, ומשמר המצב הקיים.
הסמלים שמשתמשים בהם הניצים לוויכוח שאובים גם הם מן ההבדל בין הערכים: יהדות ודמוקרטיה. הראשון מסמל מסורת, דהיינו בעיקר היסטוריה ועבר. השני, מסמל את אופי החברה והמשטר בעתיד. גם הסמלים אשר משתמשים בהם בוויכוח על מדינה פלסטינית, נסיגה מיו"ש או משא ומתן להסדר, הם סמלים המייצגים עבר מחד, ואפשרויות עתידיות מאידך.
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.