אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק ראשון: השסעים בחברה הישראלית – סקירת ספרות
השסע הדתי
מאחר שכל צד נותר עם חצי תאוותו בידו, הוא ניסה במשך השנים לממש צעדים נוספים למימוש עמדתו. לדעת דון יחיא (1986), קיימים שלושה נושאי עיקריים: הראשון, אכיפת חוקי ההלכה על כלל החברה (כדוגמת: דיני אישות או תחבורה ציבורית בשבת). השני, שימור אורחות חיי הקהילות החרדיות (כדוגמת: חינוך נפרד באמצעות הזרם החרדי או גיוס בני ישיבות). השלישי, זהות המדינה כיהודית (מיהו יהודי?).
חרף הניסיונות של כל צד לשנות המצב כדי לשפר את עמדותיו, דון יחיא סבור כי אף צד לא זנח את תהליך ההסדרה. אך כהן, זיסר וליבמן (כהן, 1998; זיסר וליבמן, 2004) סבורים, כי לפחות מאז שנות השמונים, התחלף תהליך ההסדרה בתהליך משברי. לדבריהם עצם תהליך ההסדרה טומן בחובו לפחות איום משברי.
מאז סוף שנות ה-70, חלו מספר מאורעות קריטיים אשר שינו את החברה הפוליטיקה בישראל לעומת המאפיינים שהיו בסמוך להקמת המדינה. בין השאר: המהפך בשלטון בשנת 1977, פלורליזם חרדי עם הקמת ש"ס, שותפות מפלגות חרדיות בקואליציה ממשלתית ולבסוף העלייה ממדינות חבר העמים, שהיא חילונית ובמיעוטה גם לא יהודית על פי ההלכה, אשר בשל גודלה שינתה את המאזן של יחסי דתיים-חילוניים בחברה הישראלית.
עם זאת, בצד התבטאויות מחריפות, מקטבות ומקצינות, היו גם ניסיונות להעלאת נוסחאות ממתנות גם לשסע זה, במיוחד בראשית שנות האלפיים. כך אמנת כנרת (2001) אשר לחיבורה היו שותפים חילונים ודתיים מזרמים שונים, או אמנת גביזון-מדן (2003 שניסו לנסח מחדש את המתח בין יהודי לדמוקרטי.
המחאה החברתית של קיץ 2011 דרשה גם את השוויון בנטל
המחאה החברתית של קיץ 2011 דרשה גם את השוויון בנטל: שירות חובה שוויוני. האצבע כוונה לפטור הגורף משירות חובה ממנו נהנו רבים בציבור הדתי והחרדי[1], עד כי דבק בכולו. נושא זה הפך למרכזי בשסע החילוני-דתי בכלל ובקרב הדור הצעיר בפרט. הנשיאה בנטל וגיוס חרדים לשירות חובה הפך למרכזי בממשלת נתניהו השלישית (2015-2013) ומנוף לסנקציות תקציביות וליריבות הולכת ומקצינה בין הצדדים מאידך.
הצדדים הקצינו, והיו כמעט אטומים, לרחשי הלב ולהגיון הפנימי של הצד השני. עד כדי כך הגיע הדבר, שבפרשת עמנואל[2], טוען מאוטנר (2013) כי גם אם בית המשפט העליון, פסק בהתאם לנורמות הליברליות המקובלות עליו, הוא לא ירד לרחשי הלב השונים והייחודיים של האוכלוסייה החרדית.
שתי המפלגות החרדיות הצטרפו לקואליציה הנוכחית. מרבית הצעות החקיקה לצמצום הפערים בנשיאה בנטל ולגיוס לשרות חובה בוטלו, והתקציב המופנה לחינוך החרדי גדל. התרעומת של החוגים החרדים כלפי החילונים פחתה.
בסמוך להקמת המדינה , או מיד לאחריה, ההסדרה הייתה לא רק אינטרס של שני הצדדים כדי לאפשר חיים במדינה אחת, חרף הגישות השונות תוך ויתורים הדדיים בנושאים "יהודיים", ולא כ"שלמונים" שלטוניים: תיקים ושליטה על תקציבים. מאז שנות התשעים התמורה העיקרית הינה פוליטית, או כלכלית באמצעים פוליטיים. היהדות הדתית עסוקה בהגנה על ערכיה הפנימיים ורווחתה הכלכלית, תוך שימת לב פחותה על הקניית ערכי דת לכלל הציבור או בשאלות דת ומדינה, כפי שהציג דון יחיא לפני כשלושים שנה.
עם זאת, ראוי וחשוב לציין כי חלים שינויים משמעותיים, גם אם בקצב איטי, באוכלוסייה הדתית בכלל, ובהשתלבותם בתעסוקה תוך רכישת ידע לא תורני. אפשר לראותם כמאפיינים גבולות מחלוקת ושדה הסדרה חדשים. בכל מקרה, הם מצביעים על המשך המגמה להסדרה והכלה משום שהאלטרנטיבה של "ייקוב הדין את ההר" בלשון אחת, או "לשרוף את המועדון" בשפה אחרת, גרועה ומסוכנת לכל הצדדים.
[1] יש להבחין בין פטור משירות צבאי לבנות מטעמי דת, לבין דחייה או פטור לגברים חרדים הידוע ציבורית גם בטיעון "תורתו-אומנותו".
[2] הפרדת תלמידות אשכנזיות וספרדיות במוסד חינוכי בעמנואל.
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.