ממצאים – השסעים בחברה ניבטים ועולים לא רק במקצוע האזרחות

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק חמישי: ממצאים

בדיקת שלושה נושאים בתכני הלימוד של מערכת החינוך מראים כי השסעים בחברה ניבטים ועולים לא רק במקצוע האזרחות, העשוי לייצג את לימודי החברה, אלא גם במקצועות אחרים כספרות והיסטוריה. בשני מקרים הייתה מעורבות ישירה של השרים כדי להשפיע על תכני הלימוד: השר שריד, המליץ אישית על הכללת שיריו של מחמוד דרוויש בתכנית הלימודים בספרות, מתוך ידיעה ברורה, ואולי אפילו מתוך כוונה, כי קיימת לכך התנגדות אידיאולוגית של חלק מן הציבור. שרת החינוך לבנת יזמה והפעילה את תכנית 100 מושגי היסוד שרובם היו בצבע אידיאולוגי ברור למדי שתאם את השקפתה. השר בנט יזם את הרחבת מורשת יהודי המזרח בתכנית הלימודים על ידי כך שיזם את ועדת ביטון והדו"ח שלה. הפנייה לפלג מסוים, אפילו גדול המהווה שסע בחברה הישראלית, מתוך אפשרות לקצור רווח פוליטי, גם הוא סוג של מעורבות.

למעורבות פוליטית יכולים להיות צדדים חיוביים ושליליים. השיפוט לגבי תוצאות המעורבות מותנות גם בטעמו האישי של כל אחד. שנית, תפקידו של שר להיות מעורב ובמידה שתוצאות מעורבותו מעלות פרי, יש בכך משום חיוב.  עם זאת, מצאנו, לעמנו לפחות היבט שלילי ברור הנובע ממעורבות פוליטית של מספר שרי חינוך בעשור האחרון בפרט. הכוונה היא להדחקה של הטמעת פלורליזם בתכני הלימוד השנויים במחלוקת ובאי התרת נרטיב דואלי בחברה משוסעת. הכוונה היא לאיסור העלאת נרטיב ערבי מקביל לנרטיב היהודי בתכני הלימוד בכלל, ובמערכת החינוך הערבית בפרט.

מצאנו כי השסעים נובעים בין השאר מאי קבלת הצד השני. נרטיב יחיד הוא מתכון לשסע בחברה דמוקרטית. מצאנו כי בקביעת נרטיב יחיד שרי חינוך רבים, לא זו בלבד שסותרים את ההגיונות של לם (2000), אלא מחמיצים את ההזדמנות הניתנת בידם לצמצם את השסעים בחברה, והם מגבירים אותם.

סיכום

מערכת החינוך אינה מערכת סטרילית. מעבר להקניית ידע, אחת ממטרותיה היא לעורר ולגרות את מחשבתו של התלמיד. היא פתוחה לסוגים שונים של השפעות: חברתיות, אידיאולוגיות, תרבותיות וגם פוליטיות. לכאורה קיים רצון שמערכת החינוך תהיה נקייה וחפה מכל השפעה פוליטית. שאיפה כזו היא אוטופית, נאיבית, לא מציאותית ואולי  מחטיאה חלק ממטרות המערכת משום שהחינוך אינו מופנה רק לפרט, לאינדיבידואל, אלא גם לחברה (סוציאליזציה) ולתרבות (אקולטוריזציה).

מאחר שהשסעים נובעים בין השאר מאי קבלת השונה, מהבעת דעה אחרת, ראוי היה שמערכת החינוך תהיה פלורליסטית במידת האפשר. לדעת פוליטיקאים, מידת האפשר, היא אותה מידה שתקדם את עניינם, כאשר עניין זה, לדעתם, הוא גם עניינה של המדינה. מאחר שפוליטיקאים, דרכם להתחלף מדי כמה שנים, מן הדין שראוי לבחון האם יש לצמצם במידת מה את מעורבותם הפוליטית בקביעת תכני לימוד. אין המדובר בצמצום כמותי או צורני אלא, מהותי.

ביסוד עבודה עומדת הנחת יסוד מוסווה שכבר הופרכה, כי מעורבות פוליטית היא שלילית. מין פגע רע שיש לא רק להתרחק ממנו, אלא להתריע מפניו. מעורבות פוליטית לצעד מסוים, או לאיסורו, עשויה להסתיים בכל אחד מן הכיוונים או בשניהם כאחד.  עבור חלק המעורבות חיובית, ועבור חלק אחר היא שלילית.

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.