מחקר איכותני הוא נפוץ מאוד בעבודות בחינוך, פסיכולוגיה ומדעי החברה באופן כללי. אפשר לבצע מחקר איכותני במגוון שיטות. השיטות הקלאסיות הן: ראיונות מובנים, ראיונות חצי מובנים, שאלונים, תצפיות ועוד. במחקר איכותני אפשר גם לנתח: קבוצות פייסבוק, פורומים, קטעי עיתונות, תמונות, סרטים ועוד.
להלן דוגמא לפרק השיטה בניתוח איכותני ולחלק קטן מהממצאים. העבודה היא בחינוך בנושא – תפיסת התפקיד של מנהלים בחינוך המיוחד במגזר הבדואי
שיטה לביצוע
שאלת המחקר
שאלת המחקר בעבודתנו היא "מהי תפיסת התפקיד של מנהלים בחינוך המיוחד במגזר הבדואי?"
גישת המחקר
גישת המחקר היא הגישה האיכותנית בשיטת המחקר הנרטיבי: הגישה האיכותנית מתאימה במחקר זה משום שהנושא הנחקר הוא "תחושת זהות", שהיא מונח שקשה לבחון באמצעים כמותיים וסטטיסטיים (ספקטור-מרזל, 2008), והגישה האיכותנית מתאימה יותר במקרה הזה. הפרדיגמה הנרטיבית היא פרדיגמה פרשנית, שתופסת את המציאות החברתית כישות בפני עצמה, ואת האדם כיצור פרשני, שמעניק משמעות לעצמו ולעולמו (ספקטור-מרזל, 2011). Alasuutari כותב שלנרטיבים מקום מרכזי בקיומנו, ובאמצעות הסיפורים מושגת תחושת זהות קוהרנטית והמשכיות (כפי שמוזכר אצל ספקטור-מרזל, 2011). בנוסף,לדברי Sabrin אנו תופסים את המציאות ומפרשים אותה באמצעות הסיפורים, והנרטיב הוא העיקרון המארגן (כפי שמוזכר אצל ספקטור-מרזל, 2011) של החוויה האנושית. הנתונים של המחקר הנרטיבי הם הסיפורים שנאספים באמצעים שונים (תצפית, ראיון ועוד), שמנותחים על ידי החוקר (ספקטור-מרזל, 2011).
משתתפים
חמישה מנהלים של בתי ספר מהחינוך המיוחד בני המגזר הבדואי בסביבות גילאי הארבעים (רק מרואיין אחד נקב בגילו המדויק), שלושה גברים ושתי נשים. כל המרואיינים הם בעלי תואר ראשון בחינוך (אצל שלושה מהם עם התמקדות בחינוך מיוחד). מבחינת הוותק, הוותק נע בין 26 שנים למנהלת הוותיקה ביותר ל-8 שנים למנהלת הצעירה ביותר. ידוע ששלושה בעלי תואר שני בנושאים שונים (ניהול, הערכה ותכנון לימודי, ייעוץ חינוכי). לכל המרואיינים ניסיון בהוראה לפני שהם הפכו למנהלים, וכולם מנהלים בתי ספר לילדים בעלי צרכים מיוחדים מסוגים שונים בדרום הארץ.
כלי המחקר
כלי המחקר הוא ראיון חצי מובנה, המבוסס על 15 שאלות מוכנות מראש. סדר השאלות השתנה בהתאם להתנהלות הראיון. כלי המחקר הזה נבחר מכיוון שהוא נמצא באמצע הסקאלה שבין ראיון מובנה לראיון פתוח: בראיון מובנה השאלות הן קבועות ומתייחסות למידע רלוונטי וידוע מראש, בעוד שבעבודתנו רצינו שהמרואיינים ירחיבו לגבי סיפור חייהם וישתפו בדברים שאינם ידועים על מנת לענות על שאלת המחקר בצורה טובה יותר. לעומת זאת, בראיון פתוח המרואיין מדבר ומספר את סיפורו באופן כללי וללא הנחיות, מה שהתאים פחות במקרה של העבודה, משום שהיא ממוקדת בנושא ספציפי, ובנוסף, המנהלים שרואיינו הם אנשי חינוך עסוקים ביותר, כך שראיון כזה היה עלול להיראות לא קשור לנושא שעליו נאמר להם שיראיינו אותם. מאותה סיבה גם לא נבחרה שיטת ראיון העומק: רצינו להתמקד בשאלות מוגדרות מראש, ולא בתחומים כלליים מדי שעלולים להביא לחוסר שיתוף פעולה או חוסר סבלנות מצד המרואיינים.
הליך המחקר
תחילה פניתי לשבעה מנהלים של בתי ספר, כאשר רק חמישה מהם הסכימו לשתף פעולה, והשניים הנוספים לא הסכימו מטעמי חוסר זמן של אחד מהם וחוסר רצון של השני.
הראיונות בוצעו בבתי הספר שבהם המנהלים מלמדים, בזמן שהיה להם זמן פנוי בין העיסוקים השונים שלהם, והודעתי להם קודם לכן שהראיון עלול לקחת כשעה ומעלה, כך שיבחרו זמן שאכן מתאים להם. הראיונות בוצעו במשרדי המנהלים, שהם מקומות שקטים ומוכרים למרואיינים. בתחילת הראיון, הצגתי את עצמי שוב למרואיינים, הבהרתי את מטרת הראיון, ביקשתי שוב את רשותם של המרואיינים להקליט אותם, והבהרתי להם שהפרטים שלהם יישארו חסויים, שלא יעשה שימוש בפרטים שלהם מלבד לעבודה ושהם רשאים לא לענות על שאלה מסוימת אם הם אינם מעוניינים בכך. לאחר סיום הראיון הודיתי למרואיינים על שיתוף הפעולה והשארתי את הפרטים שלי למקרה שירצו ליצור איתי קשר.
קשיים בביצוע המחקר
מדובר באנשים עסוקים ביותר, בעלי מעט מאד זמן פנוי, כך שהראיונות התמשכו במשך תקופה ארוכה. בנוסף, הראיונות נערכו בשפה העברית, שאינה שפת אמם של המרואיינים, כך שייתכן שהתשובות שניתנו היו יכולות להיות מדויקות ומופרטות יותר אם הראיונות היו נערכים בשפה הערבית.
עיבוד הנתונים
הנתונים עובדו באמצעות שיטה "מבארת ומתארת" של Connelly & Clandinin (כפי שמוזכר אצל צבר בן יהושע, 1990) שבה נתוני הראיונות ("יחידות הניתוח") מנותחים ניתוח ראשוני ליחידות תוכן, שהן למעשה מרכיבים בולטים החוזרים על עצמם בנתונים שאספנו. המרכיבים האלה מוגדרים כקטגוריות לניתוח שהחוקר בוחר לפי שיקוליו ובהתאם לשאלת המחקר (צבר בן יהושע, 1ניתוח990).
ניתוח ממצאים
בהתאם לשיטת ניתוח הנתונים הנבחרת, בניתוח התוכן נמצאו 6 קטגוריות מרכזיות שחזרו על עצמן בכל הראיונות:
סיבות לבחירה בתחום החינוך המיוחד
ניסינו לברר את הסיבות שבגללן המנהלים החליטו להגיע לתחום החינוך, וקיבלנו בעיקר שני סוגים של תשובות: מרואיינים שבחרו בתחום החינוך המיוחד מתוך תחושה מסוימת של שליחות ושני מנהלים שלא פירטו לגבי הסיבה שבגללה וענו על השאלה באופן כללי, כחלק מהבחירה שלהם במסלול הניהול.
סעיד: למדתי תואר ראשון, אמרתי לעצמי תעשה סוויטש ותכיר את העולם האחר וזה של הילידים בעלי צרכים מיוחדים עניין אותי מאד. גם הכרתי בשבט שלנו שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים קרובים קרובים, וראיתי איך המשפחות מתמודדות ואיך היה להם קשה להכיר מסגרות אחרות. זה היה מעניין להכיר את העולם הזה אז התחלתי ללמוד וסיימתי תואר ראשון בחינוך מיוחד, אז אמרתי לעצמי יש לך הזדמנות להכיר עולם אחר.
עאיש: מאז שניהלתי בית ספר לחינוך מיוחד (שם המקום חסוי) מאד התחברתי לילדים ומאד נפעמתי לצרכים שלהם.
ד'אהר: תמיד גיליתי אמפתיה לתלמידים חלשים, על אף כמה וכמה כשמדובר על ילדים בעלי צרכים מיוחדים. אני רואה בחינוך כלי רב עוצמה להעצמת כל חברה, כשמדובר בחברות חלשות ו/ או מוחלשות כלי זה הינו בעל משמעות כפולה ומכופלת.