עבודות מחקר בחינוך

עבודת מחקר בחינוך כוללת הן מחקר תיאורטי שהוא סקירת הספרות והן מחקר מעשי שהוא יכול להיות: ניתוח תוכן, שאלונים, ראיונות, תצפיות וכדומה. כשמה כן היא – עבודת מחקר חייבת לכלול חלק מחקרי ובעיקר בתחומי החינוך הרבים והמגוונים.
להלן עבודה בחינוך – בנושא חצר גן הילדים: כביטוי לתפיסה החינוכית והתרבותית של הגן .

תקציר

משחק חופשי בחצר מספק לילדים דרך טבעית להבין את העולם ואת המציאות. הילדים, תוך כדי משחק בסביבה טבעית, מפתחים מיומנויות חברתיות ,יכולות לפתרון בעיות, רוכשים אוטונומיה בקבלת החלטות נטילת סיכונים ובניית גבולות (Rivkin, 2000; Tovey,2007). יחד עם זאת, הנגישות של ילדים למשחקים אלו הולכת ונעלמת. בעידן הנוכחי, הילדים מבלים את רוב זמנם בסביבה פנימית סגורה, בפיקוח מבוגרים. מציאות זאת נותנת לחצר הגן סטאטוס חדש: היא מהווה את המקום הנגיש ביותר עבור הילדים להתנסות בפעילות ומשחק בסביבה חיצונית (Dowdell, 2011). העבודה הנוכחית סוקרת את הנושא של חצר גן הילדים כביטוי לתפיסה החינוכית והתרבותית של הגן, תוך התייחסות לביטויים השונים של האידיאולוגיה של המוסד החינוכי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בארגון החצר ובשימושה.

דיון

הסקירה הנוכחית מעלה כי הילדים בעידן המודרני מתקיימים בעיקר בעולם דיגטלי, בין ארבע קירות של חללים סגורים. פעילות בחללים סגורים בדרך כלל לא כוללת פעילות פיזית, התנסות אמתית עם העולם או אינטראקציה עשירה ללא פיקוח תמידי של מבוגר (אנדרס, 2016). מחקרים מראים כי כיום, הלחצים והדרישות מהילדים בגיל צעיר הולכות וגדלות, וכתוצאה מכך, הילדים נהנים מפחות זמן פנוי, פחות תנועתיות, פחות גישה לטבע, פחות חקר הסביבה ויותר השמנה, ניידות ממקום למקום באמצעות הסעות במקום הליכה ועוד. כמו כן, הילדים מבלים את זמנם מול הטלוויזיה ומבלים פחות זמן בחוץ יחסית להוריהם (Charles, & Louv, 2009).

לעומת זאת, החלל בחוץ מאפשר לילדים טווח רחב ומגוון של התנסויות: התנסות אשר מבוססת על חקר הגבולות הפיזיים, חברתיים ואינטלקטואלים אשר מאפשרת לילדים בגיל הקריטי להתפתחות לפתח חוסן, בריאות, סקרנות, שמחה ואינטליגנציה. למרות המחקרים הרבים אשר מוצאים כי הסיבה החיצונית של הגן, בו הילדים מבלים שעות רבות מחייהם, משפיעה באופן מטיב על ההתפתחות בגיל הרך מבחינה פיזית, מנטלית וחברתית (Clements ,2004), כיום הולכת ופוחתת התופעה של ילדים אשר משחקים בחוץ, וגוברת התופעה של ילדים אשר מבלים בעיקר בבתים, תוך השגחה של מבוגרים. דבר זה מונע מהילדים התנסות טבעית עם הטבע, כגון חרקים ובעלי חיים, וכל היתרונות שיש להתנסות עם סביבת גן להציע (אנדרס, 2015). המגמה הזאת פוגעת בילדים מבחינה קוגניטיבית, רגשית, חברתית, פיזית ורוחנית.

הממצאים ההלו מדגישים את החשיבות של מתן הזדמנות לילדים להתנסות בפעילות מחוץ לארבעת כותלי החדר. מכיוון שהילדים בגיל הרך מבלים שעות רבות בגן, חצר הגן מהווה הזדמנות להתנסות עם משחק טבעי בחוץ, לחקור את העולם ולהתבונן בתופעות טבעיות כפי שהן מתרחשות בטבע. הסקירה מעלה כי יש קשר בין האופן בו החצר בגן מאורגנת, לבין סוג הפעילות בה עוסקים הילדים, כאשר הדגש הוא גם על הציוד הנמצא בגן, וגם על המבנה של החצר.
למשל, הסקירה מעלה כי עידוד של פעילות פיזית, קשורה לאופי המתקנים שיש בחצר הגן: מתקנים גדולים מספקים סביבה אשר מאפשרת לילדים מגוון הזדמנויות להתנסות בפעילות פיזית חופשית כגון ריצה, טיפוס וקפיצה (Susa & Benedict,1994). מתקנים דינאמיים, בעלי חלקים ניידים אשר מאפשרים לבנות מהם צורות שונות, תורמים להעצמת המשחק הקונסטרוקטיבי והמשחק הסוציו דרמטי ומחזקים את היצירתיות בקרב הילדים המשתמשים במתקנים. לעומת זאת, על מנת לאמן דמיון ולפתח משחקים בין הילדים, יש לתכנן באופן נכון את החצר אשר תאפשר אזורים מגודרים עם אפשרות לצפות במקומות אחרים בחצר (Maxwell et al., 2008). כלומר, על מנת לעודד סוגים שונים של התנסות עם העולם, אשר יפעילו את הילדים הן מהבחינה הפיזית, והן מהבחינה הנפשית-רגשית, יש צורך לתכנן את החצר בקפידה מבחינת סוגי המתקנים, ומבחינת המבנה של החצר.

הסקירה מעלה בנוסף כי לתפיסה החינוכית של הגן יש קשר לאופן הארגון של חצר המשחקים. בישראל, ישנו הבדל בין גנים אשר רואים בחצר חלק בלתי נפרד מהלמידה מצד אחד, וגנים אשר רואים בגנים מקור לסיפוק סקרנות טבעית של ילדים ולמידה שאינה מכוונת מבוגרים. הגנים ה"רגילים" (ממשלתיים) רואים בחצר כמקור אשר עונה על הצריכים ההתפתחותיים של הילד, אשר כוללים צרכים רגשיים וצרכים קוגניטיביים. מבחינה תכנונית, החצר כוללת את כל המתקנים המחויבים על פי התכנית לתכנון גני ילדים. באופן ספציפי, ההמתקנים בחצר הגן מעוצבים בצורה שתפעיל בעיקר המיומנות המוטורית של הילדים (משרד החינוך,2008). כמו כן, בגנים אלו, ישנה חשיבות תכנון אזורי פעילות בחצר . אזורים אלו מאורגנים כך שהם מתאימים לתוכנית הלימודים – כגון התאמה לעונות השנה.

מבנה הגן אשר פועל לפי גישת מונטסורי, התפקיד של החצר היא להוות שלוחה של חדרי הלימוד. בהשוואה לגן ה"רגיל", החצר תמיד פתוחה לילדים – דבר אשר מטשטש את הגבול בין לימודים ל"משחק". ייתכן כי באמצעות שיטה זאת, התפיסה היא של התנסות בחצר כלמידה בדומה ללמידה בכיתה (לסטר,2011). הלמידה בחצר מתרחשת באמצעות מפגש הילדים עם צמחים ובעלי חיים, ולמידה התנסותית. יש לשים לב כי בגישה זאת, הדגש הוא על למידה ולכן ניתן לטעון כי בגישה זאת, המשחק של הילדים בחצר הוא פחות ספונטני, ויותר ממוקד בהשגת יעדים חינוכיים.

בחצר של גנים הפועלים לפי גישת וולדרוף, תכנון החצר משקף ערכים של דמיון ,טבע ורוחניות. בניגוד לגישה הקודמת, כאן אין חשיפה ללמידה מכוונת ולעולם האקדמי לפני גיל שבע . החצר היא טבעית, ומאפשרת לילדים מחקר ומשחק ללא הכוונה ספציפית והישג יעד כלשהו (צרפתי,2012; תלתן,2000). בקצה של הגישה אשר מעודדת למידה חופשית, ניתן למצוא את חצר הגן הזורם, אשר מייצגת את התפיסה החינוכית שלפיה פועל הגן הזורם עומדת ההנחה כי יש לתת לילד את האפשרות לבחור ולפעול בצורה חופשית (לוין,1989).

עוד הסקירה מעלה כי חצר הגרוטאות מהווה מודל המקשר בין התפיסה החינוכית והתרבותית. חצר הגרוטאות הינה חצר הצמודה למבנה הגן ובה גרוטאות – חפצים וחומרים שהיו שייכים לעולם האמתי של המבוגר ויצאו מכלל שימוש. החצר מבוססת על אידיאולוגיה על פיה הלומד נמצא במרכז, והוא זה אשר מארגן, בונה וחוקר את הסביבה תוך כדי יחסי גומלין עם הסביבה. מטרת החצר היא לפתח ולאזן את אישיות הילד וזאת על ידי יצירת תנאים מתאימים לפעילות ולמידה (Golden et al., 2017). הגננת אמנם מעורבת בפעילות, אך היא אינה מתערבת בה (אהרוני,1989). מודל זה מסתמך על רעיונות לגבי התפתחות וחינוך בגיל הרך, ומצד אחד, ומתחשב בתנאים המקומיים חברתיים ותרבותיים, מצד שני. הוא עושה זאת על ידי שילוב גורמים חומריים ומבניים, חינוכיים ופדגוגיים, אידיאולוגיים והתרבותיים ביצירת החצר.

לסיכום, הסקירה מעלה כי האופי של החצר תלוי בגישה החינוכית עליה נשען הגן. דבר זה מתבצע באידיאולוגיה אשר משתקפת בתפקיד החצר – כאשר מצד אחד נמצאים גנים אשר רואים בפעילות בחצר כחלק אינטגרלי והמשכי של הלימודים בכיתה, ובקצה השני, גישות אשר רואות בחצר כלי המאפשר לילדים לקבוע לעצמם את ההתנסויות ללא הכוונה של מבוגר.

בארץ, האופי של החצר מושפעת מהתרבות של האוכלוסייה. מצב בעייתי במיוחד משתקף במצב הגנים באוכלוסייה הערבית בארץ. הנתונים מעלים כי בחלק גדול מהגנים במגזר הערבי אין מבנים אשר מראש היו מיועדים לצורך מטרה זו, ללא חצר למשחקים כלל. בעוד שחלק מהגנים מצליחים לאלתר חצרות, הן לא עונות על הצרכים של הילדים ואינן עומדות בתקני הבטיחות. יחד עם זאת, ההטרוגניות קיימת וישנם גנים ברמה גבוהה על פי סטנדרטים של משרד החינוך (אלמוג,2010). המצב בגנים במגזר הערבי חשוב במיוחד לאור העובדה כי התופעה של היפגעות הילדים בתאונות שונות גדולה במיוחד באוכלוסייה הערבית, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית בארץ. תופעה זו באה לידי ביטוי במדדים אשר מתייחסים לתמותה ולאשפוז. מהנתונים עולה כי הסיבה השכיחה היא נפילות, כוויות וטראומות אחרות אשר מתרחשות בסביבה חיצונית כגון החצר (עאסי, 2011). כלומר, סביבה שאינה בטיחותית לא רק מונעת מהילדים במגזר הערבי התפתחות מיטבית, אלא ללא פיקוח מתאים, עלולה להיות אף מסוכנת ביותר. בנוסף, העובדה כי הרבה מן הילדים במגזר הערבי אינם בגנים, חושפת את הילדים לפגיעות שונות בבית ובחצר ביתם, כגון תאונות דרכים ופגיעות אחרות (עאסי, 2011). דבר זה עשוי להיות חמור במיוחד בקרב האוכלוסייה הבדואית, כאשר הממצאים מראים כי 75% מהילדים בגילאי 3-4 אינם לומדים בגנים (אפליה בחינוך לגיל הרך: ילדים פלסטינים ערבים בגיל 3-4 בישראל, 2015). כמו כן, הממצאים מראים כי לעומת ילדים יהודים, אשר לומדים 32 שעות בשבוע, שישה ימים – ילדים ממגזר הערבי לומדים 30 שעות, חמישה ימים בשבוע. לפי דו"ח מבקר המדינה, משרד החינוך מעביר לרשויות מקומיות ערביות רק 393 שקל לילד לצורכי חינוך, ואילו רשויות מקומיות יהודיות מקבלות מהמשרד 715 שקל לילד (אפליה בחינוך לגיל הרך: ילדים פלסטינים ערבים בגיל 3-4 בישראל, 2015). דבר זה עשוי להשפיע באופן שלילי על המידה בה הגנים במגזר הערבי יהיו מסוגלים להשפיע על מנת לספק לילדים בגן סביבה חיצונית עשירה ומגוונת.

מקורות

אהרוני, א' (1989). חצר הגרוטאות וחשיבותה לילד בגיל הרך, הד-הגן.
אלמוג, ת' (2010). חינוך בישראל: חינוך לגיל הרך בחברה הערבית ,25,
אנדרס ב'(2015). טבע בגן, גן בטבע, עלון דע-גן, 8, 56 – 63.
אנדרס ב'(2016). הרפתקה בחצר הגן, עלון דע-גן ,9,

לוין, ג' ( 1989). גן אחר . קרית ביאליק: הוצאת אח

לסטר, ר' (2011). שיטת מונטוסורי הפילוסופיה והעקרונות.
משרד החינוך (2008). חצר גן הילדים כמרחב למידה –דוח ועדת המשנה לבדיקת תפקידה של חצר גן הילדים, ירושלים .
צרפתי, ר' (2012). להניח לילדים להיות ילדים: גנים אנתרופוסופיים בחינוך ולדרוף. עלון דע-גן ,5,
תלתן (2000).האדם כישות חושים וקליטה (הרצאות שניתנו בשנת 1923)/רודולף שטיינר

Charles, C., & Louv, R. (2009). Children’s nature deficit: What we know and don’t know. Children and Nature Network, 1-32.‏
Clements, R. (2004). An investigation of the status of outdoor play. Contemporary issues in Early Childhood, 5(1), 68-80.‏‏‏
Dowdell, K., Gray, T., & Malone, K. (2011). Nature and its influence on children's outdoor play. Journal of Outdoor and Environmental Education, 15(2), 24.‏‏‏‏
Golden, D., Aviezer, O., & Ziv, Y. (2017). Modern pedagogy, local concerns: the Junkyard on the kibbutz kindergarten. Paedagogica Historica, 1-16
Lu, J., Xue, Z. C., & Zhu, Q. L. (2010). Study on the design for outdoor scene of kindergarten based on the cognitive development of children. 2(1), 1-12
Maxwell, L. E., Mitchell, M. R., & Evans, G. W. (2008). Effects of play equipment and loose parts on preschool children's outdoor play behavior: An observational study and design intervention. Children Youth and Environments, 18(2), 36-63.
Rivkin, M. S. (2000). Outdoor Experiences for Young Children. ERIC Digest.
Susa, A. M., & Benedict, J. O. (1994). The effects of playground design on pretend play and divergent thinking. Environment and Behavior, 26(4), 560-579.
Tovey, H. (2007). Playing outdoors: Spaces and places, risk and challenge. McGraw-Hill Education (UK).

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן