תוצאות דיון ומסקנות – עבודה אקדמית על הבחנה בין תדרים: האם מוזיקאים טובים מלא מוזיקאים?

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות, החלטנו לפרסם עוד עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא מטלה אקדמית פשוטה שמלמדת איך לכתוב פרק דיון , בנושא "הבחנה בין תדרים: האם מוזיקאים טובים מלא מוזיקאים?"

תוצאות

  1. ביצועי מוזיקאים לעומת לא מוזיקאים
    • בהשוואה בין ביצועי המוזיקאים בשתי הקבוצות ללא מוזיקאים, סיפי המוזיקאים היו נמוכים באופן מובהק בכל המטלות.



גרף 1  – ביצועי מוזיקאים לעומת לא מוזיקאים               


  • גרף 2  – ביצועי כלי מיתר וכלי הקשה לעומת לא מוזיקאים     
    בהשוואה בין סיפי המוזיקאים ללא מוזיקאים, נמצא כי סיפי הביצוע של המוזיקאים היו נמוכים יותר בממוצע במטלת ה-DLF, כמו גם ביצועי שתי הקבוצות במטלת ה-DLT.

גרף 3 – השוואה בין קבוצות המוזיקאים בשתי המטלות


  1. ביצועי קבוצות הנגנים במטלות השונות
    • בהשוואה בין כלי המיתר לכלי ההקשה, נמצא כי במטלת הברירה בין תדרים (DLF)

סיפי ההבחנה של נגני כלי המיתר נמוכים יותר מאלו של כלי ההקשה.



גרף 4 – ביצועי נגני כלי מיתר לעומת נגני כלי הקשה במטלת הDLF

  • בהשוואה בין כלי המיתר לכלי ההקשה, נמצא כי במטלת הברירה בין זמנים (DLT)

סיפי ההבחנה של נגני כלי ההקשה נמוכים יותר מאלו של כלי המיתר.

גרף 5 – ביצועי נגני כלי מיתר לעומת נגני כלי הקשה במטלת הDLT

  1. חשיבות מספר החזרות
    • בהשוואה בין החזרות השונות בקבוצת המוזיקאים נמצאו הבדלים בסיפי ההבחנה בין החזרה הראשונה לחמישית, כך שסף ההבחנה יורד ככל שמתרחשות יותר חזרות.


גרף 7 – השוואה בין מספר החזרות בקרב המוזיקאים במטלת ה-
DLTגרף 6 – השוואה בין מספר החזרות בקרב המוזיקאים במטלת ה-DLF

גרף 8 – מגמת שיפור בקרב מוזיקאים עם החזרות

  • בהשוואה בין מספר החזרות, ההבדל המשמעותי והאפקטיבי ביותר נמצא בין החזרות הראשונה, השנייה והשלישית, בעבור שתי המטלות.


גרף 9 – השוואה בין שלושת החזרות הראשונות בקרב מוזיקאים במטלת הDLF

 


גרף 10 – השוואה בין שלושת החזרות הראשונות בקרב מוזיקאים במטלת ה
DLT

 

דיון ומסקנות

 

למחקר הנוכחי היו מספר מטרות. ראשית, לשחזר ממצאים ממחקרים קודמים אשר מצביעים על סיפי זיהוי נמוכים יותר במטלות פסיכו אקוסטיות, וספציפית מטלת הבחנה בין תדרים (DLF) ומטלת הבחנה בין זמנים (DLT), בקרב מוזיקאים לעומת לא מוזיקאים, ועל שיפור בביצועים בקרב שתי הקבוצות עם חזרות נוספות. הועלתה ההשערה כי גם כאן, מוזיקאים יבצעו טוב יותר את מטלות ברירת התדרים וברירת הזמנים מאלו שאינם מוזיקאים. שנית, מחקר זה התייחס גם הוא להשפעה של שיפור בביצוע מטלות ברירה בעקבות חזרה עליה ואימון נוסף בה. לבסוף, מחקר זה בחן סוגיה נוספת אשר הועלתה בספרות כמשתנה בעל חשיבות, אך לא נבחנה לעומק עד כה – ההשוואה בביצועים בין נגנים מסוגים שונים בשתי המטלות, וספציפית נגני כלי מיתר לעומת נגני כלי הקשה (פרקשיוניסטים). ההשערה הייתה כי נגני כלי מיתר יבצעו יותר טוב במטלה הדורשת הבחנה בין תדרים, בעוד שנגני כלי הקשה יבצעו טוב יותר מטלות הדורשות הבחנה בין זמנים.

חשוב לציין כי המחקר הנוכחי נתן מענה למספר בעיות אשר עלו ממחקרים קודמים בתחום. ראשית, במחקרים קודמים ניתן למצוא בעייתיות בהגדרות של מוזיקאים לעומת כאלו שאינם מוזיקאים וממצאים אשר מצביעים על כך שיש הבדל בביצועיהם של מוזיקאים מתחומים שונים. כך למשל, במחקרם של שפיגל ו-ווטסון בקבוצת הלא מוזיקאים היו מספר משתתפים בעלי רקע של אימון מוזיקלי, ואילו במחקרם של קישון-רבים ושותפים, ובמחקרם של Micheyl et al (2006) עלו הבדלים בין ביצועיהם של מוזיקאים קלאסיים ומוזיקאים שאינם מרקע קלאסי. מסיבה זו, במחקר הנוכחי הקריטריונים להפרדה בין הקבוצות היו נוקשים יותר, ובקבוצה הלא מוזיקאים נכללו רק כאלו אשר אין להם יותר משנה של אימון מוזיקלי. כמו כן, בקבוצת הלא מוזיקאים נכללו רק נבדקים אשר מעולם לא התנסו במטלות פסיכו אקוסטיות. בנוסף, מחקר זה כלל קריטריון נוקשה של אימון על כלי אחד בלבד בקבוצת המוזיקאים, כדי לאפשר הפרדה ברורה בין נגני כלי מיתר ופרקשיוניסטים, ולבודד את ההשפעה של האימון בכלי ספציפי על הביצוע במטלות פסיכו אקוסטיות שונות, אשר מסתמן כי דורשות מיומנויות שונות מהמבצעים אותן.

 

 

מוזיקאים לעומת לא מוזיקאים

כפי שהוזכר קודם לכן, מחקרים קודמים מעטים השווה בין מוזיקאים ללא מוזיקאים במטלות פסיכו-אקוסטיות. כך למשל, מחקרם של Spiegel and Watson (1984) השווה את יכולת ההבחנה בין תדרים של שתי הקבוצות, ו מצא שסף ההבחנה של מוזיקאים היה נמוך יותר מזה של לא מוזיקאים, מחקר אחר, Drake and Botte משנת 1993 השווה את יכולת ההבחנה בין זמנים בפרדיגמת 2IFC, ומצא הבדל מובהק ברגישות לזמן של מוזיקאים לעומת לא מוזיקאים. Kishon-Rabin et al. (2001) השוו גם הם בין היכולות של הקבוצות השונות ומצאו שלמוזיקאים סף הבחנה בתדרים נמוך יותר מזה של לא מוזיקאים, ואף מצאו שבתוך קבוצה זו – לבעלי הכשרה במוזיקה קלאסית היה סף הבחנה נמוך במיוחד. מחקר נוסף (Amir, Globerson and (Kishon-Rabin, 2014 השוו בין מוזיקאים ללא מוזיקאים במטלות פסיכו אקוסטיות שונות, אשר בחנו את סף תפיסת גובה הצליל, משכו, העוצמה והספקטרום של, ומצאו כי סיפי הזיהוי של המוזיקאים היו נמוכים מאלו שאינם מוזיקאים.

המחקר הנוכחי משחזר ומחזק את תוצאות מחקרים קודמים אלו, ומראה שמוזיקאים אכן מבצעים טוב יותר מלא מוזיקאים מטלות פסיכו אקוסטיות שונות, וספציפית מטלות הבחנה בין זמנים ובין תדרים. המוזיקאים במחקר זה ביצעו את שתי המטלות טוב יותר באופן מובהק מאלו שאינם מוזיקאים, בכל חמשת החזרות, וגם השיפור שהתרחש בביצועיהם עקב החזרות היה משמעותי יותר מהשיפור שהתרחש אצל אלו שאינם מוזיקאים. ניתן לראות כי סיפי ההבחנה של המוזיקאים היו משמעותית נמוכים משל המוזיקאים, וכמו כן נמצא אפקט של חלוקת המוזיקאים לשתי קטגוריות שונות בהתאם לכלים עליהם הם מנגנים.

 

נגני כלי מיתר לעומת נגני כלי הקשה

בהתאם להשערה המרכזית של מחקר זה, ההשוואה בין נגני כלי מיתר לפרקשיוניסטים במטלות השונות העלתה כי אכן, בהתאם למה שהוצע במחקרם של Kishon-Rabin et al., ישנה משמעות לסוג הכלי עליו מנגנים על ביצוע המטלות. ניתן לראות כי נגני כלי מיתר מבצעים טוב יותר מנגני כלי הקשה מטלות ברירת תדרים (DLF), בעוד שהאחרונים מבצעים טוב יותר מטלות של ברירת זמנים (DLT). ייתכן כי הבדלים אלו נובעים מכך שנגני כלי מיתר נדרשים לכוון את כליהם בראשית כל אימון וכל הופעה, דבר אשר הופך אותם לרגישים במיוחד לצליל המופק מכל תדר ולהרמוניה המוזיקלית (Kison-Rabin, 2001). מנגד, נגני כלי הקשה מיומנים במיוחד בהבחנה בין זמנים מאחר שהם נדרשים לדיוק גבוה בזמן על מנת לבצע את חלקם (Holleran & Jones, 2004). ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם ממצאיהם של Cicchini et al. (2012), אשר השוו בין יכולותיהם של פרקשיוניסטים, נגני כלי מיתר ולא מוזיקאים במטלת ברירת זמנים, ומצא כי הסף של הפרקשיוניסטים היה נמוך באופן משמעותי מאלו של שתי הקבוצות האחרות, וביצועיהם במטלה הדורשת יכולת הבחנת זמן גבוהה הייתה גדולה יותר.

 

השפעת האימון

בהתאם לתוצאות ממחקרים קודמים, ממחקר זה עולה השפעה ברורה של אפקט החזרה, כלומר, ירידה בסיפי הזיהוי עקב חזרות נוספות על המטלה (Micheyl et al., 2006; Kishon-Rabin et al, 2001). גם כאן, נצפתה השפעה של האימון על סף ההבחנה בקרב שתי הקבוצות, ונראה שיפור בסף בין החזרה הראשונה לחמישית, כך שסף ההבחנה בחזרה החמישית היה נמוך יותר מהחזרה הראשונה ומיתר החזרות ביניהן. שיפור זה נצפה גם בקרב מוזיקאים וגם בקרב לא מוזיקאים, אך היה משמעותי יותר בקרב המוזיקאים, אשר אצלם חלה ירידה משמעותית יותר בסף בין החזרות. יחד עם זאת, במחקר זה ניתן לראות את ההבדלים המשמעותיים והאפקטיביים ביותר בין שלושת החזרות הראשונות, כך שהבחירה בשלושה סיפים, כפי שנעשה במחקרם של קישון-רבין ושותפיהם, היא נכונה יותר מהבחירה בחמישה סיפים אשר נעשתה במחקר הנוכחי, ונראה כי הוספתן של שתי חזרות נוספות אינה מביאה לירידה משמעותית בסיפי הזיהוי.

המוזיקאי ההיברידי

ממצא מעניין במיוחד אשר עולה במחקר זה, הינו מקרה-בוחן של מוזיקאי אחד בעל השכלה ואימון בנגינה על כלי מיתר כמו גם על כלי הקשה. למוזיקאי זה יכולת הבחנה טובה בשתי המטלות, דבר אשר מחזק את הטענה כי יש השפעה של הכלי המוזיקלי על הביצוע במטלות הפסיכו אקוסטיות, שכן ניתן לראות כי סיפי ההבחנה שלנו נמוכים במיוחד בשתי המטלות, ביחס לקבוצת הפרקשיוניסטים. מוזיקאים מסוג זה אינם נדירים בימינו, שכן מרבית העוסקים במוזיקה באופן מקצועי נוהגים להתאמן ביותר מכלי אחד ויותר ממשפחת כלים אחת, ובלימודים באקדמיות המוזיקליות מעודדים התנסות בכלים שונים והיכרות עם מגוון סגנונות. כמו כן, מוזיקאים אשר רוכשים השכלה רשמית בתחום עוברים שיעורים בעזרת מטלות מחשב המאמנים אותם במטלות הפסיכו אקוסטיות השונות ומשפרים את ביצועיהם ללא תלות בכלי בו הם מנגנים. כיום ישנו קושי במציאת מוזיקאים אשר מיומנים בכלי אחד בלבד, בוגרי אקדמיה למוזיקה שאינם היברידים ולא נחשפו למטלות פסיכו אקוסטיות כלל.


גרף 11 – ביצועים במטלות פסיכו אקוסטיות של מוזיקאי היברידי 

מגבלות המחקר הנוכחי וכיוונים עתידיים

מחקר זה הינו הראשון להשוות בין מוזיקאים מתחומים שונים במטלות פסיכו אקוסטיות שונות, ולא רק בין מוזיקאים ללא מוזיקאים, או בין מוזיקאים מתחומים שונים באותה המטלה. בתור שכזה, מחקר זה מאפשר להבין את ההשפעה הייחודית של אימון בכלים ספציפיים על ביצועים במטלות פסיכו אקוסטיות בפרט ויכולות מוזיקליות בכלל. ממצאים אלו מצביעים על כך שהמיומנויות הנדרשות ממוזיקאים המשתמשים בכלי נגינה שונים הינן שונות ומפתחות יכולות שונות.

יחד עם זאת, למחקר הנוכחי מספר מגבלות. ראשית, נראה כי השימוש בחמש חזרות לא היה נחוץ, ומספיק היה להשתמש בשלוש חזרות בלבד, שכן השיפור בסף בשני הצעדים האחרונים לא היה משמעותי כמו השיפור בשלושת הצעדים הראשונים. בנוסף, מחקר זה בחן את ביצועי שתי הקבוצות במטלות ברירת תדרים וברירת זמנים בלבד, שכן מטלות אלו הן המתאימות ביותר לדרישות משני סוגי כלי הנגינה שנבחנו במחקר זה, אך יהיה מעניין לבחון את ביצועי שתי הקבוצות גם במטלות הפסיכו אקוסטיות הנוספות – ברירת ספקטרום (DLS) וברירת עוצמה (DLI).

מחקרים קודמים בחנו את ההבדלים במבנים המוחיים והפעילות המוחית בין מוזיקאים ללא מוזיקאים (Prior & Troup, 1988;  Besson, Faïta, & Requin, 1994; Bidelman et al., 2011) ואת ההבדלים בביצועי מטלות פסיכו אקוסטיות בין שתי הקבוצות (Spiegel & Watson, 1984; Kishon-Rabin et al., 2001; Micheyl et al., 2006), אך טרם נעשה מחקר אשר משלב בחינת מבנים מוחיים בזמן ביצוע מטלות פסיכו אקוסטיות. מאחר שהמחקר הנוכחי ביסס את ההשערה כי ישנו הבדל בביצועים בין פרקשיוניסטים לנגני כלי מיתר, וככל הנראה הבדלים אלו נובעים עקב המאפיינים הייחודיים של כל משפחת כלים, יהיה מעניין לבחון את דפוסי הפעילות המוחית של שתי הקבוצות בזמן ביצוע המטלות השונות, ולהשוותן לפעילות המוחית של לא מוזיקאים המבצעים את אותן המטלות.

 

 

 

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן