רפרט מאמר זהות ואוריינטציה בקרב הערבים בישראל מצב של פריפריה כפולה

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות, החלטנו לפרסם עוד עבודה לדוגמא, בחינם.

כאן מדובר ברפרט על המאמר

מאג'ד אלחאג': זהות ואוריינטציה בקרב הערבים בישראל מצב של פריפריה כפולה
בתוך: גביזון, ר', (2000) עורכת, השסע היהודי ערבי: מקראה

מטרת המאמר

להציג ניתוח סוציולוגי של הזהות הקולקטיבית של הערבים בישראל

זהות מורכבת

זהות הערבים בישראל כוללת שני מרכיבים עיקריים:

1 . המרכיב האזרחי – כאזרחי מדינת ישראל הנתפס כפרגמטי (הגשמת צרכים ללא מחויבות).

  1. המרכיב הלאומי – כשייכים לעולם הערבי ולעם הפלסטיני,

הנתפס כמחייב.

קיימות גישות שונות ליחס ולסתירה האפשרית ביניהן:

א. חיזוק מרכיב אחד בא על חשבון השני (למשל: מודעות פלסטינית גוברת מאז 1976, מחלישה המרכיב האזרחי-ישראלי)

ב. חרף הקונפליקט ביניהם אין סתירה כי שניהם מגבירים את עצם המודעות הפוליטית ויכולה להתקיים ביניהם הזנה הדדית לשם התארגנות וגיבוש פוליטיים.

4 מעגלי השפעה על זהות הערבים בישראל

א. המעגל המקומי – המבנה הפנימי של האוכלוסייה הערבית  ולשינויים שחלו במערכת הערכים ודפוסי חיים

ב. המעגל הארצי – מעמדם של הערבים במדינה ומדיניותה כלפיהם

ג. המעגל האזורי – הקשר התרבותי והלאומי בין הערבים בישראל לבין העולם הערבי והפלסטיני

ד. המעגל הדתי – הזהות הדתית של מוסלמים, נוצרים ודרוזים

המעגל המקומי

שתי תופעות בולטות:

א. מודרניזציה – בעיקר בתחומי החינוך ורמת החיים.

היהודים מהווים סוכני המודרניזציה ואמת מידה להישגים של החברה הערבית.

התפתחות דו תרבותיות דו-לשונית המקדמת אינטגרציה בחברה הכללית מחד, ומאידך מהווה מכשיר לקידום מעמדו של הערבי.

ב. פוליטיזציה – במיוחד מאז 1976 (יום האדמה). הנהגה משכילה בעלת תודעה פוליטית מגובשת החליפה את מח'תארים, ועמה גם את קבוצות ההתייחסות המקומיות (שינוי במעמד החמולות).

הקמת מוסדות ערבים לאומיים כלל ארציים כוועד ראשי הרשויות, ועדת המעקב ומפלגות פוליטיות.

המעגל הארצי

הערבים מצויים בשוליים.

מיעוט קטן ופגיע בעל שונות לאומית, אתנית, דתית, דמוגרפית, חברתית ולשונית, המצוי מחוץ לקונצנזוס הלאומי.

חקיקה  שנועדה לשמר אופייה היהודי של המדינה (שבות, אזרחות) מתנגשת עם היותה דמוקרטית.

תלות כלכלית ביהודים עם מעבר הערבים מחקלאות לעבודה שכירה

אפליה תעסוקתית מונעת מערבים למצוא עבודה הולמת לכישוריהם. מאידך, המודרניזציה חשפה הפער בין הרצוי למצוי, בין יהודים וערבים.

המנהיגות הערבית הגבירה המאבק נגד אפליה. האקטיביזם הערבי הגביר את הקונפליקט בין יהודים וערבים

המעגל האזורי

הנחת היסוד: בשנות ה-50 וה-60 המשכיל הערבי נהה אחר הפן ערביות בכלל ובזרם הנאצריסטי. תוצאות מלחמת 67' ועלית אש"ף החלו יוצרים תהליך של פרטיקולריזם פלסטיני.

מלחמת 1973 ומלחמת לבנון הגבירו את הנטייה הפרטיקולריסטית.

יום האדמה מזה והאינתיפאדה הראשונה לרבות ההכרה באש"ף הביאה לפלסטיניזציה גוברת, מגמה שגם זלגה לציבור הערבי בישראל ולהכרה הדדית גוברת בין הפלסטינים בעולם הערבי לאלה בישראל.

הפלסטינים בגדה והאזרחים הערבים כאחד, תלויים בממשל היהודי.

בעוד שערביי ישראל פיתחו גישת הסתגלות לחברה הישראלית, הפלסטינים פיתחו כלפיו גישת הישרדות.

המעגל הדתי

אוכלוסיית הערבים הטרוגנית: מוסלמים (סונים), נוצרים ודרוזים.

מוסלמים: ב- 1948 איבדו המוסלמים את מוסדותיהם לרבות הווקף.

מלחמת 1967 וחידוש החאג' ב-1978 חשפו מחדש את המוסלמים בישראל למקורותיהם הרוחניים.

תסכול וקיפוח מחד, ועליית התנועה האסלאמית והתארגנותה החברתית-פוליטית מאידך, האיצו חזרה לדת.

נוצרים: בקום המדינה היו שונים מן המוסלמים בהיות רובם עירונים ומשכילים. עליית ההשכלה בקרב המוסלמים והריבוי הטבעי הנוצרי הנמוך גרמה לירידת מעמדם הפוליטי-חברתי.

דרוזים: עדה זו משרתת בצבא. הוקנה להם מעמד משפטי עצמאי. חיזוק הזהות הדרוזית הביאה להתנהגות פוליטית נפרדת מזו של הרוב הערבי.

 

עידן הקונצנזוס בקרב הערבים בישראל

בדואליות שבין זהות אזרחית ולאומית רואה אלחאג' מעין קונצנזוס, אם לא השלמה, מאז 1987:

ב-1987 היו שני צעדי מחאה עיקריים: יום השוויון לאוכלוסייה הערבית בישראל (זהות אזרחית), ויום השלום בדצמבר 87' לתמיכה בעם הפלסטיני (זהות לאומית).

גם הסיוע הערבי-ישראלי לפלסטינים באינתיפאדה הראשונה מתוך זהות לאומית, נעשתה במסגרת החוק הישראלי (זהות אזרחית).

דווקא תהליך השלום, לדעת אלחאג' חיזק את הפן האזרחי משום שגרם להעצמת הזהות היהודית-ציונית ולתחושת הדרה ערבית בארץ.

מכאן, קובע אלחאג', למרות שקיים תמרון ערבי בין 2 המרכיבים, המרכיב האזרחי גובר מה עוד שהמרכיב הפלסטיני קיבל לגיטימציה.

 

סיכום והערות אישיות

1.המאמר נכתב לפני מאורעות אוקטובר 2000.

2.מאורעות 2000 היוו שבר בין המדינה לאזרחיה הערבים.

3.נוצר אי אמון וניכור המערער את ניסיונות ההסתגלות של ערביי ישראל כחלק מן המרכיב האזרחי.

4.בצד הגברת מודרניזציה, ההשכלה והמעורבות הפוליטית, נוצר מרכיב שלישי כתוצאה משבר מאורעות 2000.

5.הייאוש שמצא ביטויו במסמכי החזון (2007), כלומר: אוטונומיה ציבורית ומנהלית במסגרת מדינת ישראל.

 

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן