קמפיינים פוליטיים – יעקב פרי – עבודה לדוגמא

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות, החלטנו לפרסם עוד עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא מטלה לדוגמא בקורס "קמפיינים פוליטיים"

 

פרק רביעי: ניתוח מכלול הפרסומים של חבר הכנסת יעקב פרי

מניתוח פעילותו של חבר הכנסת יעקב פרי ברשתות החברתיות, אנו רואים כי עיקר פעילותו מתרחשת ברשת הפייסבוק ופחות בטוויטר.

חבר הכנסת יעקב פרי נמצא בטוויטר מאז יולי 2014 עם 9 ציוצים בלבד. יש לו 1172 עוקבים והוא עוקב אחר 112 משתתפים. 8 ציוצים, מתוכם שניים באנגלית הם משנת 2014, ומתרכזים בין התאריכים 22-24 ליולי ועוד אחד באוגוסט, בתקופה זו כנראה פתח חבר הכנסת את חשבון הטוויטר שלו. עיקר התוכן מתמקד בהתייחסות לאירועים אקטואליים ביטחוניים של אותה תקופה ובייחוד על המתרחש בעזה. מאז ועד השנה הנוכחית, שנת 2017, אין יותר ציוצים, כאשר השנה אנו רואים פרסום קצר בו תייג את חבר הכנסת איתן כבל ובתגובה לציוץ שכתב בנושא אישי ענה לו במילים: "חיבוק גדול!".

בטוויטר מופיעות שתי תמונות, אחת של הנשיא פרס שמופיע על רקע של תזמורת, כאשר חבר הכנסת משבח אותו על תרומתו לביטחונה של ישראל. בתמונה השנייה אנו רואים את חבר הכנסת פרי לוחץ יד עם מזכ"ל האו"ם לשעבר באן קי-מון, עם הכיתוב: "'ישראל נחושה לסיים את הטיפול באיום המנהרות' אמרתי למזכ"ל האו"ם עם נחיתתו בארץ. 'אני מעריץ את העם הישראלי', ענה לי".

מהציוצים המעטים של ח"כ פרי ניתן להסיק כי הנמען העיקרי שלו הוא הציבור הרחב בישראל אך גם בעולם, עם שני ציוצים באנגלית, אחד מהם תרגום של ציוץ שכתב בעברית. עם זאת, לא כל הציוצים שלו קיבלו תגובות, וחלק מהם קיבלו תגובות עוינות או אדישות למדי, כמו למשל הציוץ שלו מאוגוסט 2014 בדבר הקמתה של ועידה אזורית של המדינות המתונות במזרח התיכון כפתרון למצב בעזה וליציאה מהקיפאון המדיני. ציוץ זה הוא היחיד שקיבל הכי הרבה תגובות (8 תגובות), כאשר חלק מהן יצאו בהאשמות כנגד חוסר השפעתו המספקת של פרי.

כפי שניתן לראות, חבר הכנסת יעקב פרי לא המשיך לפתח את השימוש בטוויטר. כבר צוין קודם, כי יתכן שהוא זנח את השימוש בטוויטר עקב העובדה שרוב הציבור בישראל אינו משתמש ברשת זו ולכן העדיף להתמקד ברשת החברתית פייסבוק.

אכן, כאשר בודקים את פעילותו בפייסבוק מתגלה תמונה שונה לחלוטין. נראה כי ברשת זו מרגיש חבר הכנסת פרי נוח ובטוח יותר לפרסם את תכניו, כאשר דף הפייסבוק שלו עשיר בתכנים, פרסומים, תמונות וסרטונים. לדף הפייסבוק 23,938 לייקים ו-23,927 עוקבים נכון לרגעי כתיבת שורות אלו, והכתיבה היא רק בשפה העברית. תמונת הנושא היא ברוח חג החנוכה, עם איחולי חג חנוכה שמח מטעם מפלגת "יש עתיד".

חבר הכנסת פרי מעדכן באופן שוטף את הדף שלו, עם מספר פרסומים בחודש בנושאים שונים עליהם הוא מביע דעה / עמדה או מטפל באופן אישי כחלק מעבודתו בכנסת. אם מסתכלים על חצי השנה האחרונה, נכון לאמצע דצמבר, כבר יש 6 פרסומים שונים, 9 בנובמבר, 6 באוקטובר, 4 בספטמבר, 1 באוגוסט ו-8 ביולי. הנושאים בהם נוגע חבר הכנסת פרי הם מגוונים: תרבות, פוליטיקה, חברה, צבא וביטחון. עם זאת, הוא מתמקד בעיקר בשלושה נושאים עיקריים, כפי שהוא גם מעיד על עצמו בסרטון שהוא מעלה לקראת פתיחת מושב החורף של הכנסת מתאריך 23/10: טיפול בביטוח הפנסיוני של חיילים משוחררים, קידום ופיתוח יצירה ותרבות מוזיקלית, והזדקנות האוכלוסייה.

הפוסטים שפרי מעלה הם לעתים קצרים, משפט או מספר מילים בשילוב סרטון בנושא המדובר, או פוסטים ארוכים יותר עם תמונות, בהם הוא מביע דעה או מיידע את הציבור לגבי פעילויותיו השונות. במרבית התחומים בהם נוגע פרי ההסברה שלו היא חיובית, אך כאשר הוא מדבר על הדרג המדיני והתנהלות הממשלה הסגנון הופך לשלילי, כמו בפוסט מתאריך 9/12, למשל, בו הוא יוצא כנגד סדרי העדיפויות של הממשלה אשר "התעוותו", לדבריו, וכנגד התנהלותו של ראש הממשלה בפרט. גם בפוסט מתאריך 25/9 מביע פרי ביקורת על הדרג המדיני, עם פרסומו של דו"ח גדעון בנושא אסטרטגיית הביטחון של ישראל.

אחד התחומים בהם התכנים שלו חוזרים על עצמם הוא נושא הזדקנות האוכלוסייה והיערכות המדינה לקראת מצב זה. נושא זה קרוב מאוד לליבו, כאשר כמעט בכל חודש אנו רואים לפחות פוסט אחד או שניים בנושא. בפוסט מתאריך 28/11 בנושא משתמש פרי בסיסמה: "אל תשליכני לעת זקנה" ומעלה סרטון בו הוא משתף את הציבור בפעילותו בתחום. תחום נוסף בו התכנים חוזרים על עצמם הוא קידום התרבות המוסיקלית בקרב ילדים, כאשר בנושא זה מעלה פרי בעיקר סרטונים. בסרטון מתאריך 24/11 הוא אף מספר פרי סיפור אישי על עצמו כילד בעל כישורי נגינה אשר ידם של הוריו היו קצרות מלהשיג לו את החינוך המוסיקלי הדרוש. בעקבות התנסותו האישית, מקדם חבר הכנסת פרי יוזמה להצעת חוק להשאלת כלי נגינה עבור ילדים ממשפחות קשות יום אשר מעוניינים לנגן ולהתפתח מוסיקלית.

פרי נוגע גם בסוגיות חברתיות רבות נוספות, כמו סוגיית השוויון בנטל בנושא גיוס חרדים לצה"ל, גם שם עושה פרי שימוש בסיסמה: "דרך ארץ קדמה לתורה" בפוסט מתאריך 12/9. נושאים נוספים הם שילוב בעלי מוגבלויות בצבא, פיתוח אזור ים המלח, פלורליזם וערכים דמוקרטיים, קבלת קבוצות שונות בחברה, הפרויקט הטכנולוגי להב"ה ועוד. פרי גם מפגין את הצד האנושי שבו, כאשר בפוסט מתאריך 23/7 הוא משתף בצערו על מותו של האמן אמיר פרישר גוטמן.

פרי נוגע מדי פעם גם בנושאים ביטחוניים, כמו הדרישה מהאיחוד האירופי להכיר בחיזבאללה כארגון טרור (31/10) וכן כאשר השווה את גניבות התוצרת החקלאית לחדירה של מחבלים (25/10), כאשר גם בפוסט זה האשים את אוזלת ידה של הממשלה וסיים במשפט: שמענו מספיק תירוצים, כעת הגיע הזמן למעשים".

מניתוח הפעילות בדף הפייסבוק של חבר הכנסת פרי, ניתן להסיק כי הוא פונה לציבור הרחב, ועיקר פעילותו היא עדכון על פעילויותיו השוטפות בכנסת, הבעת דעה על אירועים מסוימים או על התנהלות הממשלה. הוא בעיקר משתף ביוזמות חדשות שלו ופחות מגיב לתכנים של פוליטיקאים אחרים. פרי משתמש בדף שלו בעיקר על מנת לפרסם פוסטים ואינו מתדיין או משוחח עם המגיבים. המסר העיקרי שעובר מהדף שלו לגולשים הוא כי הוא פעיל בנושאים רבים ומגוונים, בעיקר נושאים חברתיים. המסרים המשניים הם בעיקר כי הממשלה לא עושה דיה על מנת לפתור ולקדם נושאים חשובים, בעיקר כאלו הקשורים לאיכות חייהם של האזרחים. נראה כי עיקר התגובות הן אוהדות, הרבה יותר מאשר בטוויטר, אם כי גם בפייסבוק קמים לו מדי פעם מתנגדים שונים שמביעים הסתייגות מדבריו.

סיכום: האסטרטגיה השיווקית של חבר הכנסת יעקב פרי

כפי שנוכחנו לראות בפרק הקודם, עיקר פעילותו של חבר הכנסת יעקב פרי מתרחשת ברשת הפייסבוק. את הרשתות החברתיות גילו חברי הכנסת לקראת סוף שנת 2007, והיקף השימוש בהן התרחב במרוצת השנים. ואכן, אנו עדים בשנים האחרונות למעבר משמעותי של חברי כנסת משימוש באתרי אינטרנט ובלוגים אישיים לשימוש ברשתות חברתיות, כאשר היישום הנפוץ ביותר הוא הפייסבוק, עם 90% אחוזי נוכחות, בעוד שהשימוש בטוויטר בקרב חברי כנסת הוא מצומצם יותר ועומד על 43% בלבד (חלבה-עמיר, 2015, עמ' 46).

שימוש נכון ברשתות חברתיות, בייחוד בפייסבוק ובטוויטר, יכול להיות מאוד משמעותי, כאשר מספר המשתמשים הישראלים ברשת הפייסבוק כבר עולה מעל לארבעה מיליון חברים ומעגל המשתמשים רק גדל (שימושי המדיה בישראל 2015, עמ' 25). הרשתות החברתיות מלאות במידע פוליטי אקטואלי, הצהרות ותכניות שפוליטיקאים מפרסמים, כאשר ככל שמדווחים ביותר מקצועיות על הישגים, מפרגנים לחברים וקולגות, כך זוכים ליותר פרסום ואהדה (צומר, 2010, עמ' 42). מכאן, ששימוש נכון ברשת הפייסבוק בקרב פוליטיקאים עלול להגביר את תמיכת הציבור בפוליטיקאי ובמפלגתו.

השימוש ברשתות החברתיות מייצר עבור הפוליטיקאים מרחב השפעה חדש, בו הם קובעים את האופן בו יוצגו בפני הציבור ובוחרים פוטנציאליים. התיווך המסורתי של התקשורת הולך ונעלם, כך שהקשר בין הפוליטיקאי לציבור נעשה באופן ישיר למדי, והפוליטיקאי יכול לנסות לזכות לאהדה מהגולשים כמעט ללא הפרעה (אלישר-מלכה, 2004). את מרחב ההשפעה החדש ניתן לראות בבירור בשימוש שעושה חבר הכנסת פרי בפייסבוק.

באמצעות הפעילות הקבועה שלו בדף והעברת המסרים החשובים שהוא בעצמו בוחר, שומר פרי על קשר ישיר עם הציבור הרחב, ללא שום גורם מתווך. בפוסט אחד הוא יכול לפנות לקהלים שונים ולהצליח להשיג השפעה ואהדה, כמו למשל הפוסט שלו מתאריך 15/9, המתאר צעיר חרדי אשר התגייס לצבא, ולאחר שחרורו, כאשר נודע הדבר לבעל הדירה בה גר על דבר שירותו בצה"ל, הוא סולק מביתו. בעקבות ידיעה זו, פנה חבר הכנסת פרי לשר הביטחון על מנת למצוא פתרון דיור לאותו צעיר חרדי ולמשפחתו. הוא שיתף את ציבור הגולשים בהתערבותו בנעשה, קיבל תגובות אוהדות רבות, ובכך הצליח לפנות הן לציבור החילוני והן לציבור החרדי גם יחד.

בהתייחס לתכנים המפורסמים, הרי שנורמות וערכים מעצבים את דרכי ההתנהלות וקבלת ההחלטות גם בקרב הפוליטיקאים וגם בקרב ציבור הבוחרים. פוליטיקאים יפעלו בדרך כלל בהתאם למה שנחשב מקובל, ראוי ורצוי מבחינה פוליטית, ויימנעו מאמירות ופרסומים אשר לא ישרתו אותם (אלישר-מלכה, 2004). מרבית השימוש שחברי כנסת עושים ברשתות חברתיות הוא מתן דיווח לציבור, תוך ייצוג עצמי אופטימלי (חלבה-עמיר, 2015, עמ' 46).

ואכן, אם בוחנים את התכנים שמפרסם פרי, נמצא שהוא מתמקד בעיקר בתכנים חברתיים המקובלים על הציבור, כמו למשל תמיכה באוכלוסיות חלשות: משפחות קשות יום ואזרחים ותיקים בני הגיל השלישי, שוויון בנטל, גיוס של אנשים בעלי מוגבלויות לצבא, פיתוח פרויקטים לצמצום פערים טכנולוגיים כמו פרויקט להב"ה ועוד. גם כאשר הוא מדבר על נושאים נפיצים יותר כמו נושאים פוליטיים או ביטחוניים, הוא פונה בדרך כלל למכנה המשותף של רוב האזרחים בישראל, והוא השאיפה לשמירת ביטחון המדינה והאזרחים, ובכך מצליח להשיג בעיקר תגובות אוהדות.

בנוסף, למרות שהשימוש ברשת החברתית מגביר את השקיפות לגבי הפעילות הפרלמנטרית של הפוליטיקאי ועונה על הצורך הציבורי במתן דיווח, עבור חברי הכנסת היא מהווה בעיקר במה באמצעותה הם יכולים להציג את עצמם באופן חיובי, תוך שליטה מלאה בתכנים המועלים. הקשר שנוצר עם הציבור הוא חד-כיווני ולא נוצר שיח ממשי ודו-כיווני במטרה לעודד את האזרחים למעורבות פוליטית-חברתית (חלבה-עמיר, 2015, עמ' 46).

כך שבפועל, נעשה שימוש בעיקר לצורך שיווק פוליטי-אישי, והשיח בין חברי הכנסת לציבור כמעט ואינו בא לידי ביטוי, הן בשל עומס עבודתם, האופי המידי המאפיין את הרשתות החברתיות ולעתים אופי השיח, שלעתים גולש לסגנון מתלהם ובוטה, כמו גם הדרך השונה בה חברי הכנסת תופסים את המונח "קשר עם הציבור" (חלבה-עמיר, 2015, עמ' 47). כפי שצוין בפרק הקודם, גם במקרה של פרי באה התקשורת החד-כיוונית לידי ביטוי באופן מובהק, כאשר דף הפייסבוק שלו מלא בעדכונים שוטפים על פעילויותיו ועמדותיו בנושאים שונים, אך הוא אינו מגיב או יוצר דיון עם הגולשים המגיבים לו.

חבר הכנסת מרבה לדווח על פעילויותיו הפרלמנטריות והחוץ-פרלמנטריות, מביע עמדות בנושאים אקטואליים שונים, אך אינו מעלה או פותח נושאים לדיון עם הציבור. קהל היעד שלו הוא רחב ומגוון מאוד, כאשר הוא פונה לרוב הציבור הישראלי: צעירים ומבוגרים גם יחד, ולמגזרים שונים בחברה הישראלית: פריפריה, דתיים, חרדים, חילונים. לכן הוא גם מדבר רבות על ערכים כמו שוויון, פלורליזם וקבלת האחר.

כמו כן, עיקר הפוסטים של פרי הם בנושאים חברתיים, כך שניתן לומר שהוא ממתג את עצמו כ"חברתי", נציג ציבור אשר פועל למען האוכלוסיות החלשות בחברה. הוא מתחזק את המותג החברתי-עממי שלו באמצעות פוסטים שחוזרים על עצמם באותם נושאים: קידום יצירה מוסיקלית בקרב ילדים ממשפחות קשות יום והדאגה לאזרחים ותיקים בני הגיל השלישי.

המטרות והיעדים אותם מבקש חבר הכנסת יעקב פרי להשיג באמצעות השימוש בדף הפייסבוק שלו הן בעיקר להפגין ולשמור על הנגישות והנראות שלו כלפי הציבור. עיקר ההסברה שלו היא חיובית, כאשר הוא מרבה לדווח על העשייה הפרלמנטרית והחוץ-פרלמנטרית שלו בנושאים חברתיים שונים. הוא אינו יוצא כמעט נגד אף דמות פוליטית במרחב הציבורי באופן אישי, וגם כאשר כן עושה זאת, כמו בפוסט מתאריך 3.6, שם הוא קורא לראש הממשלה למלא את חובתו כמנהיג המדינה ולאייש את תפקיד ראש המטה לביטחון לאומי, הוא כותב באופן מכובד ונקי, תוך הדגשת העשייה שלו בתחום, בצורת הצעת חוק שיזם. במידה דומה מתנהל פרי גם כאשר הוא מביע עמדה בנושאים מורכבים ורגישים יותר, כמו נושאים ביטחוניים, אז הוא מדגיש את הניסיון וההבנה שלו בתחום, ומדגיש את הרצון לשמירה על ביטחון המדינה כמעלה עליונה.

לסיכום, חבר הכנסת פרי משווק וממתג את עצמו מצד אחד כנציג ציבור חברתי, שעיקר פעילויותיו בכנסת נעשות על מנת לשפר את איכות חייו של הציבור בישראל, בעיקר השכבות החלשות, כמו משפחות קשות יום, בעלי מוגבלויות וקשישים בני הגיל השלישי, ומצד שני שומר על תדמיתו המקצועית כאיש ביטחון מקצועי ואמין אשר ניתן לסמוך על ניסיונו.

 

פרק שביעי: סיכום

נכון לשנת 2015, מספר המשתמשים באינטרנט בישראל עמד על כ-6.3 מיליון. כמו כן, המשיכו הרשתות החברתיות להוות ערוץ תקשורת מרכזי, שבו משתתפים במקביל גם אזרחים, חברות מסחריות, פוליטיקאים, ארגוני תקשורת וארגונים ציבוריים, עם פייסבוק כרשת המובילה ביותר (שימושי המדיה בישראל 2015, עמ' 24).

פייסבוק מהווה זירה משמעותית, הן עבור גורמים מסחריים והן עבור אנשי ציבור כפוליטיקאים, באופן בו לא ניתן להימנע מנוכחות ופעילות בה (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 72). בקרב חברי הכנסת, היישום הנפוץ ביותר הוא הפייסבוק, עם 90% אחוזי נוכחות, כאשר 53% גם מנהלים חשבונות יוטיוב, ורק 43% משתמשים בטוויטר. מעטים יותר מנהלים אתר אינטרנט או בלוג אישי או יש להם חשבון אינסטגרם (חלבה-עמיר, 2015, עמ' 46).

המדיה החברתית טומנת בחובה יתרונות רבים עבור פוליטיקאים, הראשון בהם הוא הגברת הנראות והנגישות שלהם בעיני הציבור בעלויות נמוכות יחסית. הרשתות החברתיות משמשות חברי כנסת בדרכים שונות ולמטרות שונות, בכך שהן מאפשרות להם לקיים תקשורת עם הציבור, להזרים מסרים ללא מאמצים רבים ולעדכן באופן שוטף ויעיל יחסית את כלל הציבור ואת בוחריהם בפרט לגבי העשייה הפרלמנטרית שלהם.

כמו כן, וכפי שנוכחנו לראות היטב במקרה של חבר הכנסת פרי, המדיה החברתית מסייעת לפוליטיקאים לשפר את תדמיתם החיובית כאשר הם מציגים את פעילויותיהם במגוון תחומים שונים (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 62).

בנוסף, הרשת החברתית מאפשרת לחברי הכנסת להגיע לקהל הצעירים, אשר משתתף באופן פעיל יותר ברשתות חברתיות (גולדשמידט, 2011, עמ' 13). בעבר, חלה ירידה בהתעניינותם של צעירים בפוליטיקה, מה שהוביל לירידה בהשתתפותם בתהליך הפוליטי. אך בשנים האחרונות, האינטרנט והרשתות החברתיות בפרט הם אמצעים בהם עושים הצעירים שימוש רב, עובדה אשר יכולה להיתרגם גם לגיוסם לטובת תהליכים פוליטיים.

המדיה החברתית גם מאפשרת לחברי הכנסת לקבל פניות מהציבור. רשתות חברתיות והפייסבוק בפרט מאפשרות לחברי הכנסת כמחוקקים לעמוד על הלך הרוח הציבורי מבלי להזדקק לכלי תיווך כמו כלי התקשורת. חברי הכנסת יכולים לקבל מידע מן הציבור ולשמוע את עמדותיו בנושאים שונים, כאשר פניות הציבור עשויות לסייע להם בגיבוש הצעות חוק בנושאים מסוימים הדורשים התערבות של חקיקה. כמו כן, חברי כנסת יכולים להפנות קריאה יזומה לציבור על מנת להציע הצעות לחקיקה נדרשת (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 62).

כמו כן, לקראת תקופת בחירות, משמשת המדיה החברתית במה להפצה של תעמולה פוליטית, ללא מגבלות תקשורתיות, עלויות פרסום גבוהות, ללא צורך בניהול משא ומתן עם עיתונאים או עורכים וגם ללא זמן הופעה מוגבל בכלי התקשורת ההמוניים אשר לעתים אינם מעניקים סיקור מספק. כל מי שמנהל אתר, בלוג, או דף ברשת חברתית, יכול לפרסם מידע כרצונו, ללא חשש מסינון של עורכים. בכך, מתאפשר לפוליטיקאים קשר ישיר ומוגבר עם הבוחרים. קשר זה תורם לחיזוק מעמדם הפנים-מפלגתי של חברי הכנסת ואף להגדלת מידת עצמאותם ביחס למפלגה (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 62).

השימוש במדיה החברתית עשוי להגביר את המעורבות וההשתתפות האזרחית, ולאפשר קיום של דו שיח בין הציבור לחבר הכנסת. עם זאת, העובדה שבידי הפוליטיקאים היכולת לקבוע את רמות וסוגי האינטראקציה בינם לבין האזרחים, יוצרת לעתים קיום של יחסים א-סימטריים במרחב המקוון. על אף שהאינטרנט עשוי לשמש כמקום המפחית את הבדלי הכוחות בין האזרחים לפוליטיקאים, על ידי הרחבת האפשרויות לתקשורת אנושית, הרי שהבחירה אם לעשות כן נותרת בידיהם של האחרונים (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 65-66). וכך, למרות שקיים בפייסבוק מנגנון תגובות המאפשר לגולשים להגיב על התכנים, לא מתקיים באמת דיון שיתופי ודו-צדדי עם הגולשים, כפי שאנו רואים גם בדף הפייסבוק של חבר הכנסת פרי.

מכאן, שלמרות שהקשר בין חבר הכנסת לציבור הופך לפשוט יותר ומתרחש בתדירות גבוהה יותר מאשר בעבר, הוא הופך לעתים לשטחי ודורש פחות מחויבות משני הצדדים. משום שהקשר בין חבר הכנסת לציבור הופך לפחות רשמי, מעמיק ומחייב, קשה גם לייצר ולשמור בו על נאמנות קבועה והמשכיות.

חיסרון נוסף הוא חשיפתו של הפוליטיקאי להתנגדויות שונות, התייחסות שאינה עניינית לתוכן הנכתב, שיח רדוד בנושאים מורכבים וחשובים ובמקרה הגרוע יותר שימוש בשפה מתלהמת ובוטה מצד הגולשים, כפי שנוכחנו לראות גם במקרה של חבר הכנסת פרי בשתי הרשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק.

התנגדויות שונות עשויות להוריד את קרנו של הפוליטיקאי בפני הציבור, להפוך את תדמיתו לשלילית ולהסית גולשים נוספים. שפה מתלהמת ובוטה בדרך כלל מעכירה את האווירה ועלולה להרתיע גולשים מתונים יותר מלהגיב על פוסטים ובכך מרחיקה תגובות יותר מתונות ואוהדות ואף מרחיקה אנשים מהדף. בנוסף, תופעות אלו דורשות מידה לא מבוטלת של ניהול וסינון של תכנים, מה שמייצר עבודה נוספת ומקטין חלק מהיתרונות של המדיה החברתית עבור הפוליטיקאי העושה בה שימוש (גולדשמידט, 2011, עמ' 14).

בהקשר זה, במדיה החברתית נדרש עדכון שוטף וכמעט יומיומי של התכנים. תוכן מיושן לא רק שאינו יעיל אלא נתפס גם באופן שלילי על ידי ציבור הגולשים, כאשר חבר הכנסת עלול להיתפס כנציג ציבור שאינו פעיל למען הציבור ולא שומר על תקשורת עימו. האופי האישי של דפים אלו והאפשרות לפנות באופן ישיר לחבר הכנסת, יוצרים ציפייה בקרב הציבור ליחס אישי ולמענה מידי. לכן יש צורך בהשקעה שוטפת ובהעסקה של אנשי מקצוע על מנת לתחזק באופן שוטף את העמודים ברשתות החברתיות ולשם יצירת קשר עם הציבור (גולדשמידט, 2011, עמ' 16).

לסיכום, ניתן לומר כי היתרונות הגלומים בשימוש במדיה החברתית עבור פוליטיקאים עולים על החסרונות. שימוש נכון, נבון ומקצועי מסייע הן לחיזוק הקשר עם הבוחרים והן לתדמית החיובית של הפוליטיקאי בקרב הציבור אותו הוא משרת. הנוכחות ברשתות החברתיות כיום היא ללא ספק חובה עבור מנהיגים אשר מעוניינים בנראות גבוהה ומשמעותית ובטיפוח הקשר שלהם עם הציבור.

פרק שמיני: שאלת מחקר

הופעת הרשתות החברתיות חוללה שינוי היסטורי עצום מבחינתם של ארגונים פוליטיים ועסקיים, בשל הירידה הדרמטית בעלויות של שיתוף הפעולה בין המונים של אנשים. רשתות גלובליות כמו גוגל ופייסבוק מונות יותר ממיליארד משתמשים ויותר ממאה מיליארד קשרים (עידן, 2014, עמ' 183).

על רקע ההתרחשויות בשנים 2008-2011, מבחירת אובמה לנשיאות ארה"ב והאביב הערבי, הופיעו תובנות חדשות בנוגע לרשתות החברתיות. רשתות אלו מאפשרות לגלות את כוחו האינפו-סוציאלי של ההמון, שעד כה יוחס לו תפקיד שולי יחסית בתפקידם של מנהיגים. כלומר, לא המנהיג הוא זה שבהכרח מוביל את ההמון, אלא להמון יש תפקיד חשוב בעיצוב והשפעה על תפקידו של המנהיג (עידן, 2014, עמ' 29-30).

על רקע הסלידה ההולכת וגוברת של הציבור מהפוליטיקה ומפוליטיקאים בכלל בעשורים האחרונים, סלידה אשר באה לידי ביטוי בירידה במידת האמון בהנהגה, בתפיסות שליליות לגבי תפקודם של פוליטיקאים ומפלגות, בירידה באחוזי ההצבעה בבחירות וכן בחוסר רצון להשתתף בתהליך הפוליטי ואף להיבחר למשרות פוליטיות בשל הדימוי הציבורי הירוד הנלווה לתפקידים פוליטיים (חלבה-עמיר, 2011, עמ' 213), עולה החשיבות של המדיה החברתית ככלי לעיצוב מחודש של תדמית הפוליטיקאים בעיני הציבור.

בהתאם לכך, התפתח בשנים האחרונות מושג הדמוקרטיה המקוונת, אשר עוסק בקשרים ההדדיים שבין האינטרנט לדמוקרטיה. דמוקרטיה זו מתבטאת הן בפעולות שעושה הממשל בכדי לאפשר מעורבות אזרחית גדולה יותר בתהליכים השלטוניים והן בצורות שונות של השתתפות אזרחים בפעילויות דמוקרטיות ותהליכים שלטוניים, תוך שימוש באמצעים דיגיטליים או אלקטרוניים, במטרה להשיב ולהמריץ את מערכת היחסים בין האזרחים לנציגיהם הנבחרים (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 60).

בהקשר זה, המדיה החברתית היא אחת מהפלטפורמות המשמעותיות ביותר בהן מתעצבת דמותם של מנהיגים. המדיום האינטרנטי והרשתות החברתיות בפרט, הן נטולות גבולות גיאוגרפיים, חוצות גבולות זמן, מבוססות על שפה ותחביר שהותאמו במיוחד בעבורן ויצרו תרבות שיח חדשה, בו בזמן שהן מאפשרות תקשורת רב-כיוונית ובו-זמנית של משתמשים רבים המתחברים זה לזה בזמן אמת (טריאסט, 2014, עמ' 33-34). בעוד שתקשורת ההמונים המסורתית משמשת כערוץ חד כיווני לקבלת מידע בלבד, הרשתות החברתיות ממלאות גם צרכים התנהגותיים קהילתיים של המשתמשים בהן, וזאת בשל אופיין האינטראקטיבי (חצרוני ולוינשטיין, 2012, עמ' 19).

עם זאת, אנו חיים בדור שיחסו אל הסמכות שונה מאוד מזה של הדור שקדם לנו. קריסת הסמכות היא אחד מהסממנים של דורנו, כאשר אין יותר מקור אחד של ידע בלעדי. מתרחש שינוי בתרבות המנהיגות, שינוי תרבותי מובהק, אשר מכתיב יחסים ודפוסי התנהלות חדשים בין המנהיגים לציבור הבוחרים שלהם. הציבור, אשר קיבל פנים באמצעות הפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, מקרין את כוחו בתביעתו כלפי מנהיגיו, כביכול מוציא מכרז ומזמין את מנהיגיו להציג את מועמדותם להנהיגו (טריאסט, 2014, עמ' 42-43). כלומר, הרשתות החברתיות מוציאות את המנהיג ממיקומו המרכזי בחברה, ושמות במקומו את ההמון (עידן, 2014, עמ' 30).

לכן, מצד אחד מצליחות הרשתות החברתיות לקרב בין פוליטיקאים וחברי הכנסת בפרט לציבור הבוחרים באופן חיובי, בכך שהן הופכות את האחרונים לחלק מהעם, לאנשים שאפשר לדבר איתם, לשתף אותם, לפנות אליהם באופן ישיר, לתמוך בהם ואף להתנגד להם מבלי לחשוש. מצד שני, הן מעמידות את המנהיגים בפני בחינה וביקורת בלתי פוסקות לגבי התנהלותם הציבורית ולעתים גם האישית, בייחוד כאשר הפוסטים המפורסמים נותרים ברשת כארכיון ציבורי, כך שניתן לבחון את מעשיהם של הפוליטיקאים גם חודשים לאחר פרסומם (חלבה-עמיר, 2015, עמ' 47). עם זאת, ודווקא משום שהשקיפות בהתנהלותם של פוליטיקאים וחברי כנסת גדולה יותר מאשר בעבר, שימוש נכון ומאוזן ברשתות החברתיות עשוי לייצר מידת אמון גבוהה יותר של הציבור כלפי המנהיגים שלו.

אכן, ניתן לומר כי הפעילות המקוונת ברשתות החברתיות שינתה לחלוטין את סדר יומם של חברי הכנסת. עבור רובם, היא הפכה למטלה יומיומית חשובה ומשמעותית, כאשר אותן פעילויות פרלמנטריות שונות ושוטפות אשר בעבר לא זכו לסיקור תקשורתי נרחב ומקיף באמצעי התקשורת המסורתיים, מועברות עתה באופן ישיר לכלל הציבור. השימוש ברשת לצורך פעילות פוליטית שיווקית מתרחש כיום לאורך כל השנה ולא רק לקראת ימי בחירות, כאשר חברי הכנסת פונים אל הבוחרים באופן אישי ועל בסיס קבוע (חלבה-עמיר, 2014, עמ' 236). עובדה זו תורמת לשיפור תדמיתם, כיוון שבאמצעות הרשתות החברתיות הציבור מעודכן באופן שוטף לגבי פעילויותיהם הציבוריות, והשקיפות של הפעילות הפרלמנטרית גדלה.

בנוסף, וכפי שכבר הוזכר בפרק הקודם, למרות שהשימוש הנעשה על ידי פוליטיקאים ברשתות חברתיות הוא חד-כיווני, וזאת על אף השיתופיות המאפיינת את המדיה החברתית, ולמרות שכתוצאה מכך מידת החיבור והתקשורת בין חברי הכנסת לבין הציבור לא גדלה באופן משמעותי, נראה כי אין זה גורע מתדמיתם הציבורית. הציבור עדיין צורך במידה רבה את המידע המפורסם על ידי חברי הכנסת אודות הנעשה בזירה הציבורית, מגיב לפוסטים שלהם ומסתפק בדיון עם גולשים אחרים.

לסיכום, המדיה החברתית משפיעה על דמותו של הפוליטיקאי ומשנה אותו בעיקר לטובה. במידה ועושים בה שימוש נכון, היא תורמת לשיפור דמותו הציבורית של הפוליטיקאי העושה בה שימוש. אנו רואים זאת היטב במקרה של חבר הכנסת יעקב פרי, אשר מקפיד לפרסם באופן שוטף פוסטים בפייסבוק בדבר עשייתו הציבורית בנושאים שונים, ובכך זוכה לתמיכה רבה מציבור הגולשים שעוקב אחריו. פרי נתפס כחבר כנסת מקצועי ופעיל בנושאים חברתיים חשובים, רציני, אמין, כזה שניתן לסמוך על דבריו ומעשיו. מכאן, שהנוכחות ברשתות החברתיות היא חובה עבור מנהיגים במאה ה-21, וחיונית מאוד לבניית תדמית חיובית בקרב ציבור הבוחרים.

 

ביבליוגרפיה בה עשיתי שימוש לפרקים שכתבתי

1. אלישר-מלכה, ו. (2004), "הפוליטיקאים והאינטרנט: סיפור אהבה-שנאה", פנים, גיליון 30.
2. גולדשמידט, ר. (2011), "השימוש של פרלמנטים ברשתות חברתיות", הכנסת, מרכז המחקר והמידע, עמ' 1-16.
3. חלבה-עמיר, ש. (2011), "נוכחים נפקדים: השימוש בכלי אינטרנט אישיים בקרב חברי כנסת", אצל: כהן, א. ולב-און, א.(עורכים), מקושרים: פוליטיקה וטכנולוגיה בישראל, האגודה הישראלית למדע המדינה, עמ' 211-261.
4. חלבה-עמיר, ש. (2014), "יישומי אינטרנט אישיים בשירות חברי הכנסת: פוליטיקה ישראלית אישית בעידן הדיגיטלי", חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת חיפה, עמ' 1-293.
5. חלבה-עמיר, ש. (2015), "פוליטיקה ישראלית אישית בעידן הדיגיטלי", בדלתיים פתוחות, גיליון 53, עמ' 46-47.
6. חצרוני, א., לוינשטיין, ה. (2012), "מסורתי או וירטואלי? על אילו אמצעי תקשורת נשענה מחאת האוהלים?", קשר, גיליון 43, עמ' 13-22.
7. טריאסט, י. (2014), "בין ה-FACLESS MOTHER ל-FACEBOOK" (מחשבות על סמכות, מנהיגות ודינמיקה קבוצתית בעידן הרשתות החברתיות), מקבץ אביב של העמותה הישראלית להנחיה ולטיפול קבוצתי, עמ' 29-45.
8. עידן, א. (2014), הכוח החמישי: סוד הרשתות שמשנות את העולם, הוצאת ידיעות אחרונות.
9. צומר, ר. (2010), "המדיה החדשה", בדלתיים פתוחות, גיליון 34, עמ' 42-43.
10. מן, ר., לב-און, א., "שימושי המדיה בישראל 2015 – נתונים ומגמות". פרק שני מתוך הדו"ח השנתי: התקשורת בישראל 2015, סדרי יום, שימושים ומגמות, המכון לחקר מדיה חדשים, חברה ופוליטיקה, אוניברסיטת אריאל בשומרון, עמ' 24-35.

 

 

 

 

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.