אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק שלישי: עמדות פוליטיות בשאלות השסע
-
יחד או לחוד
מזה קרוב ל- 30 שנה מסתמנת בחוגים החרדים מגמה של שימת דגש על שימור אורח חייהם הקהילתיים והאישיים, והקטנת חשיבות נושאי אכיפת חוקי ההלכה על החברה או הזהות היהודית. גישה זו משרתת את כל הצדדים: חילונים וחרדים כאחד כמסגרת הסדרה (Don-Yehiya , 1986).
לכן שני הצדדים מנסים לשמר מסגרות חיים מקבילות ונפרדות.
שוויון בנטל
כל עוד הקהילות נפרדות זו מזו, החיכוכים מעטים יחסית, משום שהצטרפות החרדים למערכת השלטונית ולממשלות ב- 40 השנים האחרונות העניקה להם יתרונות תקציביים לא מבוטלים. החיכוך חל כאשר הציבור הלא חרדי, חילונים ודתיים –ציוניים, דורשים שגם החרדים יישאו בנטל שווה: בגיוס חובה או בתעסוקת תלמידי ישיבות למשל. הדרישה נתפסת על ידי החרדים כניסיון לפגוע שימור הקהילה ואורח חייה.
כמעט כל המפלגות הגדולות מנסות להימנע מעיסוק בנושאים אלה, במיוחד כאשר הן נזקקות למפלגות החרדיות כדי להקים ממשלות.
יחד עם זאת, ישנם גופים ומפלגות, כמו יש עתיד, למשל, שרואות בנושאים אלה כר לפופולריות פוליטית.
לסיכום, המגמה של הגברת גיוס חרדים (שח"ר למשל), הרצון החרדי להעלאת רמת החיים והגברת הצטרפות גברים למעגל התעסוקה, מסמן אפשרות כי השסע הדתי יהפוך פחות אקוטי.
שסע מעמדי: עשירים עניים
כמעט ואין מפלגות שמאל כלכלי-חברתי במדינת ישראל, למעט חד"ש וחלקים קטנים ממר"צ הכוללים בתוכם חוגים בעלי השקפת עולם סוציאליסטית. מפלדת העבודה מגדירה עצמה לפעמים כ"סוציאל דמוקרטית". ליתר דיוק ניתן לקבוע כי יש בה חלקים בעלי השקפת עולם סוציאל- דמוקרטית. דווקא המפלגות בקצוות הספקטרום: החרדיות והערביות כמו ש"ס, אגודת ישראל וכמעט כל המפלגות הערביות מייצגות שכבות חלשות בחברה. ברם אלה מפלגות הקרויות מפלגות סקטוריאליות ואינן בעלות השקפה כלכלית חברתית סוציאליסטית או סוציאל דמוקרטית (טל-אור, 2005).
כל שאר המפלגות תומכות בשוק חופשי בגישה ניאו- ליברלית. זאת, למרות שמרבית בוחריהם, שהם גם מרבית הבוחרים במדינה משתכרים פחות מן השכר הממוצע במשק.
במקביל דווקא מפלגה סוציאל דמוקרטית לכאורה, כמו מפלגת העבודה מצליחה למשוך קהל בוחרים גדול למדי מן השכבות המבוססות בחברה (ינאי, 2002).
לסיכום. מאז מחצית שנות ה- 50 הפער המעמדי, לא רק שלא הצטמצם, אלא הלך וגבר, בין אם הממשלה הורכבה מצד אחד של המפה הפוליטית או מן הצד השני. הכנסת מעמד הביניים אל תוך השסע המעמדי ב- 15 השנים האחרונות מלמדת כי סביר שהפער לא יקטן בממדים גדולים. אולי, לכל היותר, ירוסן מתוך מחאה חברתית.
שסע עדתי: מזרחים – אשכנזים
כלפי חוץ, כל המפלגות במדינת ישראל ללא יוצא מן הכלל מצהירות כי הן מגנות בכל לשון של גינוי את השסע העדתי. יש בכך משום פרדוכס פוליטי שגור. מפלגות סקטוריאליות מגנות את השסע העדתי כאשר הן מייצגות סקטורים עדתיים מוגדרים. ש"ס למשל, מייצגת את הציבור הספרדי וחרטה כך על שמה. אגודת ישראל היא מפלגה אשכנזית שבראשה מועצת גדולי התורה האשכנזים. ישראל ביתנו, וקודם לכן ישראל בעליה, ייצגו בעיקר את ציבור העולים מחבר העמים. מעצם המנדט הציבורי שלהן להיטיב עם בוחריהן, הן שותפות לשסע העדתי.
מאחר קיים קשר ביו השסע העדתי לשסע המעמדי, כי יוצאי עדות המזרח מצויים במדרג סוציו – אקונומי נמוך יותר, חלק ניכר מן המפלגות המתקראות "שמאל", גם אם אינן כאלה, מזוהות עם האשכנזים. בלשון העם, "לבנים". לעומת זאת, מפלגות הימין מזוהות יותר עם יוצאי עדות המזרח.
הפרדוכס הוא שגם במפלגות אלה, מן הימין, הנתמך על ידי יוצאי עדות המזרח, מרבית חברי הכנסת והמנהיגים הם יוצאי עדות אשכנז.
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.