אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק שני: השתקפות השסעים במבנה וברפורמות מערכת החינוך
המונח "רפורמה" טומן בחובו כוונה לשינוי עמוק יותר מאשר "תיקון", "שינוי" או "תוספת". מדובר בעיצוב מחדש (re-form) של הקיים, הפיכת המצב מעיקרו לא עוד שינוי או תיקון. מבחינה האימפקט, הוא יכול להיות שווה ערך לזה של מהפכה, אך דרכו לרוב אבולוציונית ולא רבולוציונית.
מערכת החינוך ידעה שינויים, תיקונים ועדכונים רבים, אך מעט רפורמות. מבלי לקבוע אם הן זכאיות למעמד זה אם לאו, עבודה זו תתייחס לשלוש בלבד.
דו"ח דוברת
מינוי הוועדה
דו"ח דוברת, ובשמו המלא: "התוכנית הלאומית לחינוך", נכתב על ידי ועדה שמינתה הממשלה בספטמבר 2003 בהמלצת שרת החינוך, לימור לבנת "במטרה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תכנית שינוי כוללת – פדגוגית, מבנית וארגונית – וכן על התוויית דרך ליישומה" (דו"ח דוברת, 2005). הועדה שמנתה "18 אנשי חינוך מהאקדמיה ומהשדה, מומחים מתחום הכלכלה ומתחום המשפט, מנהלים מהתחום העסקי ואישי ציבור". בשמה המלא: " כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל" ובראשה שלמה דוברת, יזם הייטק וקרנות הון סיכון, ולכן ידועה בשם: ועדת דוברת.
ניסוח המנדט של ועדת דוברת מלמד שהיה גורף שהרי מדובר על תכנית לשינוי, להבדיל מתיקון או תוספת, כולל, דהיינו בכל הרמות, ובכל התחומים: פדגוגי, מבני וארגוני. אם לא די בתכנון, אזי המנדט מטיל על הוועדה להתוות דרך ליישומה.
מדיניות הממשלה בתחום החברתי-כלכלי
מאחר שמינוי הועדה נעשה באמצעות החלטת ממשלה, בניגוד לוועדת מומחים או כזו ששר מסוים ממנה, מן הראוי לשרטט, ולו בקצרה את מדיניות הממשלה דאז, הממשלה ה- 30 בראשות אריאל שרון, לפחות בתחום החברתי-כלכלי שנושא החינוך הינו מרכיב מרכזי בו. המדיניות החברתית – כלכלית של ממשלת שרון עוצבה בשיתוף פעולה עם שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. עיקרי המדיניות היו: הפחתת מעורבות הממשלה במשק ועידוד הסקטור העסקי והפרטי. זאת, באמצעות הורדת מיסי חברות ויחידים כצעד לעידוד הצמיחה. כדי לכסות הקטנת הכנסות המדינה ממיסים, הוחלט על צמצום השתתפות הממשלה בשירותי חברה בכלל ובתחומי החינוך, הבריאות והרווחה בפרט (גלנור ופז-פוקס, 2015).
כפועל היוצא מכך היה קיטוב מחד של השסע המעמדי, משום שהעשירונים הנמוכים ששכר הנטו שלהם ממילא כמעט ולא גדל, נדרש לשלם עבור שירותי בריאות וחינוך אשר קודם לכן סופקו על ידי תקציב המדינה. לעומת זאת, ההכנסה הפנויה של בעלי ההכנסה הגבוהה גדלה משום שההטבה בגין הפחתת המיסוי הייתה גבוהה מן התשלום שנדרשו לשלם בגין צריכת שירותי חינוך ובריאות. מעבר לכך מדיניות זו שינתה את הרכב האוכלוסייה הנפגעת מן השסע המעמדי, משום שהכניסה לתוכו חלקים ניכרים של מעמד הביניים בכלל וגילאים צעירים בפרט, אשר הנטל בשירותי חינוך ובריאות, למשפחות מטופלות בילדים במיוחד, היה גבוה בהרבה מן ההטבה בהפחתת המיסוי (סיקורל, ליטבק-הירש, 2012 ; שנקר-שרק, 2012).
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.