סקירת ספרות – השתקפות השסעים במבנה וברפורמות מערכת החינוך

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק שני: השתקפות השסעים במבנה וברפורמות מערכת החינוך

השתקפות השסעים במבנה מערכת החינוך

המנדט הבריטי הוגדר כתקופת מעבר לקראת קיום עצמאי של תושבי פלסטינה- א"י. על כן, מטרת המנדט הייתה להכין את תושביו לקראת אותו קיום עצמאי תוך התערבות מינימאלית בעניינים הפנימיים של כל אחת משתי הקהילות: הערבית והיהודית. זו גם הייתה התייחסות שלטונות המנדט במערכת החינוך. כל קהילה, יהודים כערבים, קיבלה את האחריות לחינוך תושביה בשתי מערכות נפרדות לחלוטין שחלקן (העיקר הערבית) נסמכות על החינוך הציבורי – ממשלתי, אך עצמאיות במסגרת הקהילה . הערבים לחינוך הערבים, ואילו היהודים באמצעות מוסדות הישוב, לחינוך ילדים יהודיים. מערכת החינוך הערבית נחלקה לשלוש תת מערכות נפרדות:

• מערכת חינוך ממשלתית-ציבורית שמרבית תלמידיה מוסלמים.
• מערכת חינוך דתית- מוסלמית ונוצרית.
• מערכת חינוך 'זרה'-בניהול על-ידי מדינות אירופיות.

ממשלת המנדט מימנה את אותן מערכות שנעדרו מקורות מימון עצמאיים, דהיינו: מערכת החינוך הממשלתית-ציבורית הערבית[1]. עיקר השקעתה הייתה מכוונת לבניית כיתות שמספרן צמח מ-100 כיתות בשנת 1918 לכ- 550 בשנת 1948 (גידול של 550%). מכלל 550 הכיתות הממשלתיות, רק 28 (5%) היו כיתות תיכוניות. המטרה הייתה להתמקד בחינוך יסודי. גם שיעור התלמידים עלה מ- 7% מכלל גילאי התלמידים (6-14) בשנת 1918 לכ- 32% בשנת 1948. במקביל, מערכת החינוך המוסלמית הדתית, באחריות המועצה המוסלמית העליונה צמחה בתקופת המנדט מ- 42 ל- 135 בתי ספר, כאשר רק 2 תיכוניים. (Tibawi, 1956).

מערכת החינוך היהודית הורכבה מתת מערכות, הידועות כ"זרמים חינוכיים". הם היוו בבואה לשיווי  המשקל האידיאולוגי בתוך הישוב היהודי. אם כי הזרמים במערכת החינוך היו כולם ציוניים, החלוקה הייתה בהתאם לשני קריטריונים עיקריים שאפיינו גם את החברה היהודית הארצישראלית: דתי ואידיאולוגי.

• הזרם המרכזי היה- הזרם הכללי.
• הזרם בעל התודעה הסוציאליסטית נקרא: זרם העובדים
• הזרם הדתי מיסודה של תנועת המזרחי, נקראה: זרם המזרחי.

בחלקה הגדול[2]  תכנית הלימוד הייתה דומה בשלושת הזרמים מאחר והיא חוברה על ידי ועד המורים של הקרן הקיימת (קק"ל) (סיטון, 1998). שיעור הלומדים במערכת היה גבוה מאוד ולפחות במערכת היסודית כלל כמעט את כל הילדים היהודיים. החינוך החרדי התנהל בחדרים ובישיבות אשר היו לא היו כלולים למעשה במערכת החינוך הרגילה, תחת סמכות הרבנים החרדיים: אשכנזים, ספרדים, חסידים או מתנגדים.

[1] מערכת החינוך העברי מומנה ע"י מוסדות הישוב מתרומות, ומערכות החינוך הדתיות (מוסלמית ונוצרית) מומנו ע"י מוסדות הדת. בתי הספר הזרים (למשל: צרפתיים, בריטיים או שבדים) ספיח לשיטת המילת העת'מאנית, מומנו מתרומות מאותן מדינות.

[2] הכוונה לעיקר תכנית הלימודים המשותף לכל הזרמים. במונחים נוכחיים חלקים אלה מקבילים ללימודי     ה"ליבה" במערכת החינוך הנוכחית.

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.