אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.
העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"
פרק ראשון: השסעים בחברה הישראלית – סקירת ספרות
השסע העדתי שסע עדתי: מזרחים אשכנזים
גם סמוחה (1993) טוען שמאז סוף שנות השבעים במיוחד הפכה ישראל למדינת מעמד הביניים שעיקר כוחו מסיוע חוץ. לדעתו הסתמכות זו גורמת לאי יציבות מעמדית ולירידה בניעות החברתית.
השסע המעמדי גבר מאז תחילת שנות האלפיים ובאים לידי ביטוי בארבעה היבטים עיקריים: האחד, הממשלה צמצמה תקציבים חברתיים בהיקף ניכר בכלל, ובתחומי הרווחה, החינוך והבריאות בפרט (גל ומדהלה-בריק, 2015). השני, עליית מחירי הדיור, בין אם לרכישה או בשכירות. השלישי, הגדלת שיעור המועסקים בהייטק, בשכר גבוה יחסית, אך ביציבות תעסוקתית נמוכה . הרביעי, הפרטה מואצת של שירותים ממלכתיים (גלנור ופז-פוקס, 2015).
כתוצאה מכך, דווקא מעמד הביניים מצא עצמו בקשיים כלכליים. הוא נדרש לשלם עבור שירותי חינוך ובריאות שקודם לכן סופקו על ידי המדינה. מחירי המוצרים הבסיסיים שיוצרו בעיקר על ידי כמה תאגידי ענק מקומיים, עלו עד כדי כך שהיו יקרים ממחיר אותם המוצרים בחו"ל. האפשרות להשגת דיור הלכה והתרחקה מאפשרות מימוש עם עליית המחירים. אפילו אלה שעבדו בהייטק והשתכרו שכר גבוה יחסית, לא נהנו מיציבות תעסוקתית אשר אפשרה התחייבויות ותכנון לטווח ארוך כמו רכישת דיור.
יתר על כן, עליות שכר אלה מחד וריבוי השקעות מחו"ל, בצירוף התחושה שישראל הינה בעלת משק וכלכלה איתנים, יצרו קבוצה קטנה של מקבלי שכר ובעלי הון חדשים בסכומים שעד אז היו בגדר פנטזיה, לפעמים מאה מונים מאשר העובדים הרגילים בארגון.
אי יכולת מעמד הביניים לשאת ביוקר המחיה
ליתר הבהרה, תחושת השסע המעמדי גברה כתוצאה מאי יכולת מעמד הביניים לשאת ביוקר המחיה מחד, קיטוב הולך וגובר בינם לבין המעמד הבינוני- גבוה או האליטה ותחושה שהמדינה הפרה את כללי המשחק החברתי-כלכלי שלה עם אזרחיה (שנקר-שרק, 2012).
שתי ועדות ממשלתיות טיפלו בהרגעת המחאה. הראשונה טיפלה בעיקר ביוקר המחיה ומעמד הביניים: הוועדה לשינוי כלכלי- חברתי בראשות פרופ' טרכטנברג (להלן: ועדת טרכטנברג). תרומתה הישירה לתיקון המצב ביוקר המחיה, תקציבים חברתיים והדיור, הייתה מזערית. בשנת 2013 הוקמה הועדה השנייה, הוועדה למלחמה בעוני(הידועה כ"ועדת אלאלוף"). מסקנותיה הסתכמו במיליארדי ₪ כתוספת לקצבאות, דיור ציבורי וסיוע לחלשים בחברה, מתוך מסקנה כי "המדינה אינה ממלאת בצורה מספיקה את חובתה לאזרחיה העניים" (ועדת אלאלוף, 2014). עד היום, לרבות תקציב 2017-2018 טרם תוקצבו הסכומים שהומלצו.
שאלת הדיור הפכה להיות אבן בוחן למאבק מעמדי. מעבר לאבחנה על פי חלוקת ההכנסות לנפש, נוצרה חלוקה חדשה: בין אלה היכולים לרכוש דירת מגורים לבין אלה שאינם יכולים לעשות זאת. בעניין זה, הממשלה הנוכחית יזמה מספר תכניות. בשלב הנוכחי, אין שינוי במחירי הדיור, אדרבא, הם עלו, והפתרון, אם אכן יצלח הוא לטווח ארוך (סיקורל, ליטבק-הירש, 2012).
בסוגיית הקיטוב בשכר, דהיינו שכר המנהלים הבכירים (המאיון- אלפיון העליון), הכנסת אישרה הצעת חוק לפיה תוגבל תקרת שכר המנהלים הבכירים בארגון לשכר שאינו גבוה יותר מפי חמישים משכר העובד הזוטר בו.
כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?
אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.