ניהול בין לאומי הוא אחד הקורסים הנפוצים באוניברסיטה הפתוחה. ניתן לבצע בקורס עבודת פרה סמינריון או עבודת סמינריון. יש לנו את כל הידע והניסיון על מנת לתת לכם עבודה ברמה הגבוה ביותר שניתן בקורס הזה.
להלן חלק מעבודה לדוגמא בקורס ניהול בינלאומי בנושא " העברת ידע בין שלוחות לחברות אם בתאגידים בין לאומיים"
מבוא
מחקרים רבים עסקו בקשר בין העברת ידע לבין יצירת יתרון תחרותי עבור חברות. עם זאת, רעיון זה הוא כללי ויש צורך בהסתכלות על נושא זה ברזולוציה קרובה יותר. בקרב חברות רב לאומיות העברת ידע יכולה להתרחש מול חברות וגורמים חיצוניים אך גם מול גורמים פנימיים, תוך ארגוניים. מתוך הגורמים הפנימיים העברת הידע יכולה להתרחש בין השלוחות השונות של החברה אך גם בין השלוחות לחברת האם עצמה (Asmussen, Foss & Pedersen, 2013).
בהמשך לכך, עבודה זו תתייחס להעברת ידע בין שלוחות לבין חברת האם בארגונים רב לאומיים. באופן ספציפי שאלת המחקר בעבודה זו תעסוק בגורמים המשפיעים על העברת הידע בין השלוחות לחברת האם, ותבחן זאת תוך התמקדות במשתנים התלוי הוא העברת ידע בין שלוחה לחברת אם והבלתי תלוי שהוא הגורמים המשפיעים על כך.
חשיבות שאלה זו נובעת כאמור מהעובדה שהעברת ידע היא מקור חשוב ליצירת ערך תחרותי עבור תאגידים רב לאומיים ובהתאם, יש מקום לבדוק את חשיבות העברת הידע הפנימית בתוך הארגון אל ארגון האם, שהוא ליבת הארגון והגורם שאמור להרוויח את המיטב מהפעילויות השונות שמתרחשות במסגרת הארגון.
המחקר בעבודה זו מבוסס על סקירת ספרות מחקרית עדכנית ממגזינים מובילים בתחום הניהול. לאחר שאסכם את הממצאים העיקריים של המחקרים אותם ניתחתי במסגרת העבודה, אדון בממצאי העבודה ובמגבלות שלה ואציע גם מספר רעיונות למחקרי המשך בתחום.
העברת ידע בין פנים ארגונים – רקע כללי
העברת ידע בין יחידות ארגוניות שונות בתוך ארגון מסייעת לבניית יתרון תחרותי המבוסס על ידע. אחת הגישות היא שכל יחידה בארגון מחזיקה מאגרי ידע ומאגרים אלו מושפעים מזרימת ידע שמתרחשת במסגרת מחקר ופיתוח, חשיפת ידע ועוד. הידע בחברות רב לאומיות מתחלק לרוב בין השלוחות שלהן. הטרוגניות בידע נוצרת משום שהיחידות בונות נכסי ידע משלהם שנבדלות מנכסי הידע של שלוחות ויחידות אחרות. דוגמה לנכסי ידע היא יכולות טכנולוגיות המבוססות על הסביבה המקומית. מכאן, ששלוחות של חברות רב לאומיות נבדלות מלכתחילה ביכולות שלהם לקבל ולהשתמש בידע מהסביבה החיצונית וגם בכמות הידע שהן מסוגלות להעביר ליחידות ושלוחות אחרות (Asmussen et al., 2013).
בהמשך לכך, ניתן להגיד שהידע הוא מקור קריטי לחדשנות. תהליכי חדשנות יכולים להיות חלק מפיתוח ומהעברה של יכולות חדשניות בתוך הארגון והם נחשבות לפעילויות קריטיות בתאגידים רב לאומיים. לכן, בכדי לפתח את יכולות התאגידים, נדרש פיתוח והעברה פנימית של יכולות חדשניות מביאות לפיתוח מוצרים חדשים, פיתוח תהליכי ייצור ופוטנציאל כניסה לשווקים חדשים שהם הבסיס ליצירת ותחזוקה של כוח תחרותי עבור התאגיד הרב לאומי (Ciabuschi, Forsgren & Martin. 2012).
גישה נוספת לידע טוענת כי תאגידים רב לאומיים הם קהילות חברתיות שמתמחות בניהול ידע. בקהילות אלו יתרון תחרותי עמיד לאורך זמן הוא כזה שמשיגים אותי על-ידי יכולת ארגונית לנהל מקורות ידע שונים בתוך החברה. לפי גישה זו, שלוחות של החברות נחשבות למקור ידע חדש באמצעות העובדה שהן מפתחות יכולות חדשות ומעבירות אותם לגופים ושחקנים אחרים בתאגיד (Blomkvist, 2012).
לתאגידים בין לאומיים חשוב לשים לב לידע בעל ערך שנצבר אצל שלוחות ולהשתמש בידע הזה כדי להפיק תועלת עבור הארגון ברמת התאגיד כולו. לפי תיאוריית הלמידה הארגונית מעברי ידע קורים מיחידות שיש להן הרבה ידע באופן יחסי ליחדות שיש להן מעט ידע יחסית בארגון. מכאן, ששלוחה בעלת מאגרי ידע רבים יכולה להיות מקור ידע אטרקטיבי ליחידות אחרות בתאגיד הרב לאומי (Miao, Choe & Song, 2011).
העברת הידע בתוך החברה קורית תחת נסיבות שונות. למשל, בתאגידים הרב לאומיים, בהן השלוחות פועלות במדינות שונות הידע עובר מקונטקסט תרבותי, ניהולי ומדינתי אחד לאחר. מלבד זאת, יש גורמים שונים המשפיעים על העברת הידע הבין ארגונית, בהם אעסוק בפרק הבא.