סקירת ספרות –  חוק חינוך חובה – משמעות השסעים ברפורמות

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

פרק שני: השתקפות השסעים במבנה וברפורמות מערכת החינוך

תקציבים – העדפה מתקנת בהקצאת תקציבי שעות ההוראה 

מחקרים רבים מצביעים על הרקע הביתי (home background ) כקריטי בהתפתחות החינוכית של ילדים. לשון אחר ילדים הבאים מרקע סוציו-אקונומי נמוך דורשים אפליה מתקנת לחסך הביתי. למרות שמרד החינוך הגדיר את יעד מדיניותו כמכוון לצמצום פערים, נתוני הקצאת התקציבים ודו"חות המחקר מראים בעליל, כי הצהרות חברתיות, אזרחיות או חינוכיות אינן תמיד מוצאות ביטוי בהעדפות התקציביות בהן כפי שכבר צוין לעיל, מוטת השליטה הפוליטית גדולה ומשמעותית במידה לא מועטה.

אין חולק כי המדרג הסוציו-אקונומי של הישובים הערבים נמוך בהרבה מזה של היהודים[1]. גם מרבית הישובים הערבים מצויים בפריפריה, בצפון הארץ (צפונה לחדרה) או בדרום (דרומה לבית קמה)[2]. לפי טבלה 2,  בכל דרג טיפוח, התקציב לתלמיד ערבי, נמוך מתקציב לתלמיד יהודי.

 

טבלה זו המבוססת על נתוני מינהל הכלכלה והתקציבים במשרד החינוך משנת 2015 ממחישה באופן קטגורי כי השסע הלאומי בין יהודים וערבים מתקיים בפועל בהבדלים בהקצאות התקציביות של משרד החינוך לילדים צעירים בבתי הספר היסודיים[3].

משמעות השסעים ברפורמות

בלהט השיח הפוליטי, רבים מן הפוליטיקאים נוהגים בערך ההפלגה. מתחרה פוליטי עלול להתכנות כ"מסוכן" ולא זו בלבד, אלא ל"רוח הלאומית" ל"אינטרס הציבורי". שותף פוליטי לרגע הופך להיות "בן ברית". בין בנט (שר הכלכלה בממשלת נתניהו השלישית) ולפיד (שר האוצר באותה ממשלה) הייתה בתחילת הדרך שותפות אינטרסים, שהתבררה כקצרת טווח והתפוררה. כל עוד שותפות האינטרסים הייתה קיימת הם הגדירו עצמם בלשון העם כ"אחוקים". כאשר השותפות נסתיימה, לאחר מספר חודשים כאשר לפיד ביקש לקצץ בתקציב משרדו של בנט, הקרבה הפכה ליריבות וה"אחוקים" אפילו לא היו אחים חורגים. כך בשיח הפוליטי, מפלגה יריבה הופכת בביטוי עדין "גוף עוין", ובצורה מתלהמת "סרטן בלב האומה".

כאשר ראש הממשלה ביקש לשנות סעיפים בחוקי התכנון והבנייה ולאשר סגירת מרפסת בסך הכול, או בניית גדר או פרגולה, הוא כינה אותה "רפורמת המרפסות" או "רפורמת הפרגולות". לא סתם תיקון או שינוי, אלא רפורמה ממש. אגב, מבחינת יישומה, מימושה ותרומתה להקלת מצוקת הדיור עד היום, ספק אם  הצדיקו את הכינוי "רפורמה". בסך הכול מדובר על תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה. התרת יבוא מספר מוצרים מתחרים מחו"ל הפכה ל"רפורמת הקורנפלקס" וכן הלאה.

[1] המדרג הסוציו-אקונומי הממוצע של כלל הישובים הערבים במדינה הוא: 2.87. המדרג הסוציו-אקונומי הממוצע של כלל הישובים היהודיים הוא 6.05.

[2] רק כ-15 מאזרחי ישראל הערבים מתגוררים בין גדרה וחדרה.

[3] תלמיד יהודי (עברי) לומד שפה אחת נוספת לשפת האם ברמת 5 יחידות. תלמיד ערבי נדרש לשלוש שפות נוספות לשפת האם (ערבית מדוברת) והן: ערבית ספרותית, עברית ואנגלית.

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן