עבודה סמינריונית בלקויי למידה

עבודה סמינריונית בליקויי למידה נפוצה מאוד עבור מי שלומד חינוך או פסיכולוגיה או נושאים אחרים שקשורים. יש המון חומר בתחום ויש הרבה מאוד ענפים שונים מתחת לכותרת הזו. צריך לברור את החומר היטב על מנת שלא להתפזר.
פיגור שכלי קל יכול להתפס גם כליקויי למידה. להלן קטע מסקירת ספרות בעבודה סמינריונית בנושא ליקויי למידה.

סיווג ואבחון
ילדים המאובחנים כבעלי עיכוב קוגניטיבי מתאפיינים בתפקוד אינטלקטואלי נמוך ואינם ממשים מיומנויות למידה, תקשורת וסוציאליזציה. במהלך השנים סיווגו ילדים אלו לארבע רמות שונות של תפקוד אשר נקבעו באמצעות מבחני אינטליגנציה. הרמה הראשונה כונתה פיגור קל והיא מתארת אדם בעל מסוגלות ללמידה, תוך קבלת תמיכה מינימאלית מהסביבה, אם כי בצורה מוגבלת ואיטית. אבחנה זו הינה הרווחת ביותר באוכלוסייה ומהווה כ 80% מהמקרים. הרמה השניה, מכונה פיגור בינוני ומתארת לאדם בעל תפקוד אינטלקטואלי נמוך מאוד. במקרה זה האדם הינו בעל מסוגלות ללמוד אם כי באופן מוגבל יותר מאשר הרמה הראשונה והוא זקוק לתמיכה רבה יותר מהסביבה. רמת התפקוד השלישית המכונה פיגור קשה מתארת תפקוד נמוך משמעותית. רמה זה מתייחסת לאדם הזקוק לתמיכה תמידית אך יכול לפתח כישורים מסוימים בסיסיים כמו מטלות בתוך הבית, בהינתן תמיכה קבועה מהסביבה. לבסוף, רמת התפקוד הרביעית מכונה פיגור עמוק והיא האבחנה החמורה ביותר. ברמה זו האדם זה תלוי לחלוטין בסביבה ולרוב אינו מפתח כישורי שפה בכלל. אותו אדם הינו בעל יכולות רגשיות מאוד מוגבלות וכן לרוב תוחלת חיים שלו קצרה מאוד. אבחנה זו מהווה כ 1%-2% מהמקרים. מלבד ארבעת סיווגים אלו הייתה בעבר גם התייחסות למונח פיגור גבולי, אך מונח זה יצא משימוש בתחילת שנות ה – 70. מונח זה תאר ילדים בעלי מסוגלות להשתלבות ויכולת תפקוד עצמאית אך קיבלו ציון נמוך למדי במבחני אינטליגנציה (Baroff & Olley, 2014; Ke & Liu, 2014).

למרות הבעיות המוצגות בספרות בכל הנוגע למבחני אינטליגנציה, סיווג זה עדיין רווח כאשר באים לדון בנושא המגבלה הקוגניטיבית. עם זאת, כיום מנסים לשנות את האופן בו מסווגים את רמות המגבלה תוך שימת דגש רב יותר על תפקודו היומיומי של הילד ואופן הסתגלותו למצבים שונים מבחינה חברתית, תקשורתית ופיזית Ke & Liu, 2014) ).

תסמינים
חשיבות הדיון בתסמינים נובעת מהצורך באבחון מקיף יותר שאינו מסתמך אך ורק על מבחני אינטליגנציה. בהתאם לכך, בחלק זה נרצה לבחון כיצד בא העיכוב הקוגניטיבי לידי ביטוי בחיי היום יום, ובעיקר כיצד התסמינים באים לידי ביטוי כאשר מדובר ברמת פגיעה קלה עד בינונית. בנוסף, נתייחס לתחלואה הנלווית הרווחת בקרב אנשים עם עיכוב זו. לעיכוב קוגניטיבי מופע רחב של תסמינים אך חשוב להבחין בינו לבין פגיעה מאוחרת יותר שנובעת ממצבים כמו תאונה ומחלות, לרבות שבץ מוחי. על כן, כאשר באים לאבחן אדם עם פיגור שכלי או כפי שהיא מכונה כיום עיכוב קוגניטיבי, נדרש כי על התסמינים עליהם נרחיב בהמשך להופיע לפני גיל 18 (Baroff & Olley, 2014).
הרכיב מרכזי הינו כמובן היכולת הקוגניטיבית הירודה שאינה תואמת את הגיל הכרונולוגי בו נמצא הילד ומתאפיינת בקושי בניתוח ואבחנה. לאחר מכן, התסמין הבולט ביותר הינו קושי בהסתגלות. בתוך קושי זה ניתן למנות מספר רכיבים וביניהם שפה. במקרים הקלים יותר הילד רוכש שפה, אך הרכישה איטית יותר ונמוכה יותר לעומת ילדים בעלי התפתחות תקינה. הרכיב הבא הינו הסתגלות חברתית. התסמינים לרכיב זה הינם הכישורים החברתיים נמוכים המקשים על הילדים בהבנת מצבים חברתיים וייזום קשרים. הרכיב האחרון הינו קושי עם רגשות. התסמינים לילדים אלו הינם: תמימות, אימפולסיביות ואף לעיתים נדירות אגרסיביותKe & Liu,) 2014 ).

תסמינים כלליים נוספים נוגעים לקושי עם ריכוז וזיכרון. ילדים הלוקים בעיכוב קוגניטיבי מתקשים לזכור פרטים לטווח ארוך ואף נוטים לאי דיוקים בחלק גדול מהדברים שהם הצליחו לזכור. בנוסף, ילדים אלו מתאפיינים בקשיים מוטוריים לרבות חסרי קואורדינציה אשר באה לידי ביטוי בהליכה מגושמת ובעיות ביציבה. הילדים אלו חווים קושי במוטוריקה עדינה גסה כאחד, דבר המקשה עליהם בפעולות יום יומיות כמו קשירת שרוכים Ke & Liu, 2014) ).

בנוסף, ילדים עם עיכוב קוגניטיבי סובלים לרוב גם מתחלואה נלווית. תחלואה זה באה לידי ביטוי לידי ביטוי במספר רב של מומים מסוגים שונים. כך לדוגמא, ילדים הנולדים עם תסמונת דאון הינם בעלי נטייה גבוהה למומים לבביים. כמו כן, ילדים עם עיכוב קוגניטיבי הינם בסיכון גבוה למחלות כגון אפילפסיה ובעיות ראייה וחישה, בנוסף לבעיות נפשיות נלוות כגון: הפרעות חרדה, הפרעות קשב וריכוז, סכיזופרניה, דיכאון והפרעה דו קוטבית. בעיות אלו יכולות להופיע בכל רמות העיכובKe & Liu, 2014) ).

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן