עבודה כתיבה מדעית

סטודנטים במכללות השונות נדרשים במסגרת התואר לבצע עבודה בכתיבה מדעית. לרוב מדובר במטלה פשוטה בה נדרש הסטודנט לכתוב בצורה אינטגרטיבית בהתאם לכללי הכתיבה האקדמית.

להלן דוגמא לכתיבה אקדמית מתוך עבודה במוסר ועסקים – אתיקה בפרסום לילדים

לפי קאסיי ואחרים (Casey et al., 2002), מטרתו של הפרסום היא ברורה וישירה למדי: לשכנע אנשים לקנות טובין ושירותים בכלכלת שוק. הם ממשיכים ומסבירים כי בחברות המערביות, הילדות כמושג מובנת על פי רוב כשלב במסלול החיים המאופיין בתלות וחוסר-בגרות. פגיעות זו במסלול החיים עלולה לאפשר לילדים להיות נתונים למניפולציות על ידי מפרסמים, וליותר מושפעים לכוחו של הפרסום (Casey et al., 2002). כך למשל, מחקר שנערך בבריטניה קבע כי 84 אחוזים מההורים הבריטיים מאמינים כי ילדיהם מהווים מטרה נוחה למפרסמים. כמו כן, הם סבורים כי מדובר בבעיה גדולה שהם מתמודדים עמה, בעודם מנסים לגדל את ילדיהם (Piachaud 2007:18).
למרות התרומה הכלכלית הנובעת ממערכות הפרסום והשיווק השונות, המשפיעות על החלטות הקנייה של הצרכנים ונחשבות כמתמרצות את כלכלת השוק, מערכות אלה לא נקיות מפגמים. אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת הוא סוגיית הפרסום המיועד לילדים. צמיחתן של פעילויות הפרסום כלפי קהל יעד צרכני זה- ילדים- משקפת את אופייה של כלכלת השוק, אשר במסגרתה חברות מחפשות להגדיל עד כמה שניתן את רווחיהן. הן משקיעות תשומת לב באותם פלחי שוק המציעים הזדמנויות טובות לרווח, לרוב מבלי לקחת בחשבון שיקולים אתיים הנובעים מההחלטות השיווקיות שהן מקבלות (Nefat, A., & Dujmović, 2012).
מצד אחד, לילדים בימינו יש גישה למשאבים פיננסיים לא מבוטלים אשר מצויים ברשותם, והם מצוידים גם ביכולת השפעה רבה על החלטות הקנייה של הוריהם. מצד שני, ילדים נוטים להיות מושפעים בקלות מפרסום עקב תמימותם, היעדר חוש ביקורת מפותח והיעדר מידע. בארצות הברית, ילדים מתחת לגיל 14 מוציאים 40 מיליארד דולר מדי שנה ומשפיעים על רכישות הוריהם בסך 500 מיליארד דולר. באמצעות כיוון מאמצי השיווק ילדים, מפרסמים מציעים מגוון מוצרים, בעיקר דרך אמצעי תקשורת ההמונים, בדרכים המציעות אושר ושמחה. כך, המפרסמים מעוותים כמה ערכים חברתיים חיוביים, ובאמצעות קידום הדחף לקניות ולרכישות הם משיגים רווחים גבוהים. תופעה זו הינה לא אתית, כיוון שהיא מנצלת את פגיעותם של הילדים. כמו כן, למרות הנוכחות הגוברת של האינטרנט בחיינו, הטלוויזיה נשארת אמצעי התקשורת העיקרי באמצעותו המפרסמים מגיעים לילדים בגילאים שונים (Nefat, A., & Dujmović, 2012).

מפרסמים מכוונים לילדים כקהל יעד לפרסומיהם, כיוון שילדים מהווים שלושה פלחי שוק בעת ובעונה אחת (McNeal, 1992). ילדים הם פלח ראשי כיוון שיש להם כסף משל עצמם, צרכים ורצונות, ודחף להוציא כסף על אותם צרכים ורצונות. ילדים הם פלח השפעה כיוון שהם משפיעים באופן ישיר על רכישות משק הבית, כאשר הם מבקשים טובין ושירותים מסוימים, מספרים להוריהם על מותג מסוים, או בוחרים במוצרים מסוימים כשהם משתתפים בקניות המשפחתיות. ילדים גם משפיעים באופן עקיף על רכישות משק הבית כשההורים המחליטים מה לרכוש שוקלים את העדפות ילדיהם בזמן שהם עורכים החלטה. ילדים מהווים גם "שוק עתידי"- כשהם הופכים לצרכנים של כל המוצרים והשירותים כשהם גדלים. לחכן, חברות משקיעות בשיווק לילדים על מנת לבסס יחסים ארוכי-טווח איתם (McNeal, 1992).
שיווק ופרסום לילדים הוא איננו תופעה חדשה. למרות שמפרסמים ייעדו פרסומים מיוחדים לילדים לאורך עשורים, שתי מגמות חדשות יחסית הגדילו את העניין שלהם בצרכנים-ילדים. ראשית, גם ההכנסה העצמאית של ילדים וגם כוחם להשפיע על רכישות הוריהם גדלו מאוד לאורך הזמן. שנית, ככל שהצמיחה האדירה במספר ערוצי הטלוויזיה הזמינים הובילה ליצירתם של קהלים קטנים יותר עבור כל ערוץ, טכנולוגיות דיגיטליות פתחו באותו הזמן דרכים חדשות להצר את קהלי היעד של הפרסומים, ויצרו מרחב תקשורתי המיוחד לילדים ולמוצרי ילדים (Calvert, 2008).
פרסום לילדים כולל בעיקר שידורי טלוויזיה המציגים צעצועים ומוצרי מזון, רובם מכילים רמות גבוהות של שומן, סוכר ומלח ובעלי ערך תזונתי נמוך. גישות שיווקיות חדשות יותר הובילו לפרסום באינטרנט וטכניקות שיווק של "התגנבות", כגון שתילת מוצרים בתכניות, בסרטים ובמשחקי מחשב (Calvert, 2008).

כל אסטרטגיות השיווק הללו הופכות ילדים הצעירים מגיל 8 לפגיעים במיוחד, כיוון שהם חברים את הכישורים הקוגניטיביים להבין את כוונתו של המפרסם בפרסומי אינטרנט וטלוויזיה. טכניקות ההתגנבות יכולות גם לערער ולחדור גם את ההגנות של ילדים גדולים יותר ושל בני-נוער (Calvert, 2008).
כך, ילדים כיום גדלים בסביבה רוויית פרסומים ופרסומות. אין דרך מעשית להימנע מכך, והמספר המוערך של פרסומות טלוויזיה שילד ממוצע נחשף אליהן מדי שנה מוערך מכ- 10,000 בהולנד ועד ל- 40,000 בארצות הברית (Anbarason & Pongiannan, 2012). ילדים מערביים גדלים בתרבות צרכנית, בה מפרסמים מפיצים את האמונה לפיה יופי, אושר והצלחה יכולים להיות מושגים באמצעות צריכה של מוצרים ושירותים.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן