סמינריון בתשלום – רצח רבין בשנת 1995 החריף במידה רבה את השסעים בחברה הישראלית

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

 

מבוא

משקלו של שסע בחברה אינו קבוע, אלא משתנה לאור נסיבות האירועים והאופן בו הוא נצבר בחברה. לעניין זה יש להבחין בין שני סוגי שסעים: הראשון, שסעים צולבים, בהם קבוצות חברתיות יכולה להחזיק בדעות שונות בכל שסע. במקרה זה קיימת הסכמה בין קבוצות חברתיות החולקות זו על זו בשסעים אחרים. השני, שסעים חופפים. כאשר קבוצה חברתית מסוימת מחזיקה בדעה נוגדת לזו של קבוצה אחרת במספר שסעים. במקרים מסוג זה קיימת אפשרות בעלת עצימות גוברת ששתי הקבוצות יתקשו לתקשר האחת עם רעותה והשסע יעמיק. כך לדוגמא במידה שהציבור הדתי, בעל עמדה ברורה הנוגדת את זו החילונית בכל הקשור לשסע הדתי, יחזיק גם בעמדה נוגדת לחילונים בשסע המעמדי ו/או האידיאולוגי, כי אז הסיכוי לדו שיח ביניהם יקטן.

פוליטיקאי מעמיד עצמו לבחירה נמצא בתוך מערכה אשר בה אין גווני אפור.

רק לבן-ניצחון- או הפסד-שחור. לכן, מועמד לבחירה יעשה כמעט הכול לאל ידו כדי לזכות המערכת הבחירות. מטרתו למשוך אליו קהל מצביעים גדול ככל האפשר על ידי מענה לציפיות בוחרים פוטנציאליים. מאחר שהציפיות הן בנושאים שנויים במחלוקת, הפוליטיקאי נוקט עמדה בשאלה הנוגעת לשסע. מאחר ובישראל אין משטר דו-מפלגתי[1] אלא רב מפלגתי בו מפלגות בעלות עמדות בסיסיות דומות מתחרות על אותו קהל מצביעים, הפוליטיקאים העומדים לבחירה, מנצלים את השאלות הבוערות (אלה השסעים), כדי להקצין עמדות ולהיות "אדוקים מן האפיפיור". גם במהלך כינון ממשלות, הסיעות הקואליציוניות נוקטות עמדות מוקצנות כדי לרצות את קהל בוחריהן.

עוד טרם הקמת המדינה היו 4 זרמים בעלי זיקה פוליטית במערכת החינוך: הזרם הכללי, זרם העובדים, זרם המזרחי וזרם אגודת ישראל. למרות החלת חוק חינוך ממלכתי בשנת 1953, עדיין קיימת חלוקה וקיימים ארבעה זרמים במערכת החינוך שחלקם בעלי זיקה אידיאולוגית לפחות: הממלכתי, ממלכתי-דתי, החרדי והערבי. במערכת זו קיימים כמעט מימיה הראשונים ניסיונות למעורבות פוליטית.  הוא משרת כשני מיליון תלמידים, המייצגים את כל הגילאים הצעירים בחברה הישראלית, אך לא רק אותם בלבד, בכל הזרמים מכל רחבי המדינה מגני ילדים ועד למערכת ההשכלה הגבוהה (השנתון הסטטיסטי, 2015). משרד החינוך הוא בעל התקציב הגדול ביותר בש"ח[2] . מערכת הלימודים ופעולות החינוך[3] עוסקת בין השאר בשאלות המרכיבות את השסעים בחברה הישראלית.

רצח רבין בשנת 1995 החריף במידה רבה את השסעים בחברה הישראלית בכלל ואת השיח הציבורי בפרט (פרי, 2005).

מאז כיהנו 9 שרי חינוך בכהונה בת מעל שנה[4]. היו בהם חברי מפלגות ימין, מרכז לסוגיו ושמאל. פסיפס רחב אשר על היקפו תעיד העובדה שאחד משרי החינוך (שי פירון), היה רב, אך ייצג מפלגת מרכז חילונית. לכל אחד מהם הייתה השקפת עולם, לרבות עמדה פוליטית ואלקטורלית בנושאים המהווים חלק מן השסעים בחברה הישראלית. כל אחד מהם נושא באחריות משותפת למדיניות הממשלה, אך גם אחראי להתוויית מדיניות במשרד החינוך. סביר, וגם טבעי, שכל אחד מהם ניסה להטביע את חותמו, ואת השקפת עולמו ולהטמיע אותה במערכת.

מעבר לכך, מערכת החינוך מורכבת ממורים, מפקחים, כותבי מערכי שיעורים וספרי לימוד. ביניהם כאלה שהם עובדי מדינה או שלטון מוניציפאלי מן השורה, ומן הסתם, גם כאלה שהם נותני וספקי שירותים חיצוניים. סביר להניח שאלה, גם אלה, בעלי דעות והשקפות עולם אשר במקרים מסוימים ובמקצועות מוגדרים, בהם השקפת העולם משולבת גם בהיבט המקצועי[5], עשויים להיות בעלי השפעה בין במישרין, או כצינור, על תכני הלימוד.

שאלת המחקר

שאלת המחקר שעבודה זו תתמקד בה היא: האם קיימת השפעה פוליטית על מערכת החינוך בחברה משוסעת? אם כן, מה אופייה ומשקלה?

השערת המחקר היא כי קיימת השפעה פוליטית גלויה וסמויה על מערכת החינוך, בשאלות היסוד של השסעים העיקריים בחברה הישראלית.

שיטת המחקר בעבודה זו היא תיאורטית. ייבחנו בה רפורמות במערכת החינוך, אך גם תכניות לימודים, הצהרות שרים והקצאת תקציבים בתקופה שמאז רצח רבין בכלל ומאז 1999 בפרט.

מבנה העבודה יחולק לחמישה פרקים בתוספת מבוא, דיון, מסקנות וסיכום. הפרק הראשון, יציג סקירת ספרות על חמשת השסעים העיקריים בחברה הישראלית. הפרק השני, יבחן כיצד משתקפים השסעים בחרה במבנה מערכת החינוך, לרבות דרגים וזרמים, וברפורמות העיריות באותה תקופה (דו"ח דוברת, אופק חדש ועוז לתמורה). הפרק השלישי, יעסוק בהתפתחות העמדות הפוליטיות לגבי השסעים בחברה. בפרק הרביעי, אבחן את השתקפות השסעים בסוגיות ובשאלות מרכזיות בחברה ובתכני הלימוד. כך למשל: שאלת השוויון האזרחי או שוויון ההזדמנויות. ההשתקפות של השואה והנכבה בתכני הלימוד. ההתייחסות אל ההיסטוריה והתרבות של יוצאי אירופה מול התרבות וההיסטוריה המודרנית של יוצאי מדינות ערב. לימודי האזרחות יתפסו מקום נכבד, לרבות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, פתרונו והשלכותיו: מדינה אחת- שתי מדינות. החזקת שטחים כבושים מול שלטון בעם זר. בפרק החמישי יוצגו ממצאי המחקר. המחקר ייחתם בדיון בו יוצגו שאלות, תהיות ועמדות אישיות, במקרה הצורך. לאחריו מסקנות וסיכום.

 

[1] כמו למשל בארצות הברית: דמוקרטים ורפובליקנים, או בבריטניה: לייבור ושמרנים

[2] אמנם תקציב משרד הביטחון גבוה מזה של משרד החינוך, אך מאחר וחלקו ממומן על ידי סיוע החוץ האמריקני, תקציב משרד החינוך הוא הגבוה מבין משרדי הממשלה ממקורות מקומיים.

[3] טיולים, מסעות, סל תרבות, לימודי אזרחות, חינוך משלים וכיו"ב.

[4] בנוסף לאלה כיהנו במשרת שר החינוך נוספים אך לתקופות קצרות לרבות ראשי ממשלה שאצלם הופקד התיק לתקופת ביניים

[5] למשל: אזרחות, היסטוריה מודרנית בכלל ושל עם ישראל בפרט.

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן