סמינריון בתשלום – השסע הדתי בין דתיים לחילונים.

אומרים שאין הנחתום מעיד על עיסתו, אז במקום שנספר לכם כמה אנחנו טובים בלכתוב עבודות אקדמיות בתשלום, החלטנו לפרסם עבודה לדוגמא, בחינם.

העבודה הזו היא עבודה סמינריונית בחינוך, בנושא "השפעות פוליטיות על מערכת החינוך בחברה שסועה"

 

מבוא

            עוד לפני קום המדינה, נוצרה מדינות הסדרה ראשונית בין הנציגות החרדית הלא-ציונית לבין ההנהגה הציונית לגבי יחסי דתיים וחילוניים. עם זאת, מבנה השלטון במדינת ישראל, כמו גם זיקות וזרמים דתיים שונים הביאו את הצדדים: חילונים וחרדים, כאחד, לנסות ולבחון את יציבות ההסדרה על ידי ניסיונות לקעקע את ההבנות הבסיסיות שנודעו במונח "סטטוס קוו" בנושאי אישות, כשרות, חינוך ושירות חובה. להלן: השסע הדתי בין דתיים לחילונים.

האוכלוסייה היהודית עם קום המדינה הייתה ברובה אשכנזית. גם אם חלקה הגדול, הייתה ממוצא מזרח אירופי (רוסי, אוקראיני, רומני או פולני, למשל), היא ראתה את כיוון ההתפתחות התרבותית והחברתית הרצוי, ואולי היחיד האפשרי מבחינתם, כאירופי מערבי, בהתאם לתפיסתה כמובן. בגל העלייה הראשון, בשנים 1949-1951 נקלטו מאות אלפי יהודים מארצות ערב (עירק, תימן, מצרים ולוב למשל). במחצית שנות החמישים ובשנות השישים, החלה העלייה הגדולה מארצות צפון אפריקה. הרוב האשכנזי-אירופי בקום המדינה, הפך למיעוט. היהודים, יוצאי ארצות ערב, לא זו בלבד שדברו בשפת האויב, ערבית, אלא היוו אנטיתזה לתרבות המערבית השלטת וה"נחשקת" (כזום, 1999 : Said, 2001). להלן: השסע העדתי בין מזרחים לאשכנזים.

            עם קום המדינה רמת החיים הייתה נמוכה. הפערים הכלכליים-חברתיים היו קטנים. מצב המשק היה בכי רע שהוביל להנהגת משטר קיצוב בתחילת שנות החמישים. במחצית שנות החמישים החל תנופת פיתוח, מלווה בהשקעות, חלקן ממקורות זרים, שהביאו לצמיחה כלכלית משמעותית. מצמיחה זו נהנו בעיקר אלה שכונו אז "וותיקים". הכוונה לאוכלוסייה הוותיקה שהייתה בארץ לפני הקמת המדינה. בצד עליית רמת ההכנסה של פלח אוכלוסייה, וותיק אמנם, אך באותה עת כבר קטן, בשל גלי העלייה, העולים החדשים בעיקר, אלה שזה מקרוב הגיעו, נשלחו למושבים רחוקים או לעבודה במה שהיה קרוי אז "עבודות יזומות"[1]  בשכר נמוך. היציאה לעבר שוק חופשי ולהקטנת המעורבות הממשלתית בו, רק הגדילה את הפערים הסוציו-אקונומיים בין העשירונים השונים באופן מואץ (Aharoni, 2014 ). התרחבות הפערים יצרה את השסע המעמדי בין עשירים לבין עניים.

            עוד בטרם הקמת המדינה שררו מחלוקות בין פלגים שונים בישוב לגבי משקל הזכות ההיסטורית על הארץ אל מול מימוש העצמאות המדינית והקמת המדינה[2]. לאחר קום המדינה וויכוח טריטוריאלי לאומי זה במהותו שכך, אם כי היו סלעי מחלוקת גדולים בשאלות לאומיות בין הימין לשמאל[3]. מלחמת ששת הימים (יוני, 1967), הביאה לכך שמדינת ישראל החזיקה בשטחים שכבשה ברצועת עזה ובגדה המערבית שהיו מאוכלסים בשני מיליון תושבים פלסטינים. חלק מן הציבור, בעיקר בצד הדתי ציוני, ראה בכך הזדמנות להעמיק ולהרחיב את האחיזה היהודית בארץ. חברו אליו חוגים ימניים אשר ראו בכך הזדמנות לממש את תורת ז'בוטינסקי וליישם את השליטה מן הים (התיכון) לנהר (הירדן). ביחד הם היוו את גרעין התנועה לארץ ישראל השלמה. מן העבר השני היה מיעוט, מזערי תחילה, אשר ראה בשליטה על עם אחר סכנה מוסרית לקיום המדינה. הסכם אוסלו בין ישראל ואש"ף בשנת 1992, יצר פתח, גם אם צר יחסית, למדינה פלסטינית ונסיגה משטחים בגדה וברצועה. מאז מתנהל ויכוח גובר בין מתנגדי הסדר ישראלי-פלסטיני ונסיגה, המתקראים: ימין או החוגים הלאומיים, מחד, ולמצדדי היפרדות ישראל מן הפלסטינים, המתקראים: שמאל. החלטת שרון להתנתקות מעזה רק הגבירה את השסע בין קבוצות אלה (סואן, 2014). כיום מתמצה ההבדל העיקרי ביניהם סביב ההתייחסות לפתרון שתי המדינות. אלה שתומכים מכונים: שמאל. ממולם הימין שמתנגד או מבקש לא לממשו O'Malley, 2015) ). להלן: השסע האידיאולוגי בין ימין לשמאל מדיני ביטחוני.

[1] "עבודות יזומות": כדי למנוע שיעורי אבטלה גבוהים יזמה המדינה עבודות שהתועלת הכלכלית שלהם נמוכה או מוטלת בספק ודחיפותן נמוכה. למשל: עבודות ייעור ביערות הקק"ל או סיוע בהכוונת תנועה וכיו"ב. לפעמים הן נקראו גם בשם "עבודות דחק".

[2] כך למשל הוויכוחים בין ז'בוטינסקי ותלמידיו לבין תנועת העבודה ובראשה דוד בן גוריון במישור המדיני או בין ההגנה, האצ"ל והלח"י כארגונים צבאיים או צבאיים למחצה.

[3] אחת המחלוקות החריפות הייתה בשאלה: האם על המדינה לקבל, כנציגת העם היהודי שילומים מגרמניה כפיצוי על הסבל שנגרם ליהודים במלחמת העולם השנייה. חרות, המפלגה בראשה עמדו תלמידי ז'בוטינסקי, ובראשם בגין, הביעו התנגדותם לקבלת שילומים באמצעות הפגנות ענק (באותם ימים) שאף לוו בתקריות אלימות.

כתיבת עבודות אקדמיות בתשלום -למי זה כדאי?

אז נכון שזה לא כל כך מסובך? אך עדיין דורש זמן ולכן אנחנו כאן, שמחים להציע לכם את שירותי הכתיבה שלנו. ולחסוך לכם את הטרחה והמאמץ בכתיבת עבודה טובה ויפה.

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן