סמינריון בדיני עבודה

סמינריון נפוץ בתואר במשפטים הוא סמינריון בדיני עבודה. ניתן לכתוב בסמינריון הזה על כל מיני נושאים משפטיים מתחום העבודה, כמו למשל: חובת תום לב בשימוע, פיטורי עובדים, חוק שיוויון בשכר, זכות הקניין של העובד, לשון הרע בדיני עבודה וכדומה.

להלן חלק מעבודת סמינריון משפטי לדוגמא בדיני עבודה בנושא הזכות לפרטיות של העבודה:

האינטרסים של המעסיקים

למעסיק יש הזכות לעשות בקניינו ככל שעולה על רוחו במסגרת "הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק". זכות זו אף הוכרה כזכות יסוד במסגרת חוק יסוד כבוד האדם. אולם גם לאחר שהוכרה כזכות שכזו, היא כפופה לפסקת ההגבלה באופן כללי. בהתייחס לזכויות העובדים יש לתת את הדעת לעקרון של תום לב.
ע"פ קן-דרור, באופן כללי אחת הסיבות העיקריות בגללן מבקש המעסיק לעקוב אחר עובדיו היא צמצום סיכונים וצורות התנהגות מסוימות אשר פוגעות בתפקודו היעיל של בית העסק וגורמות לבזבוז משאבים. השימוש ברשת האינטרנט ובדואר האלקטרוני אשר מהווה חלק בלתי נפרד מעבודת העובד במקום עבודתו, מהווה קרקע פורייה להתנהגויות בלתי רצויות של עובדים. במקרים אלו מטרת הניטור היא להביא לצמצומן של התנהגויות אלו ככל הניתן. כיוון חשיבה אחר של המעסיק הוא שימוש בטכנולוגיה על מנת לייעל תהליכי עבודה ולמנוע בזבוז של משאבים.
כאמור, את האינטרסים ניתן לחלק לשני תחומים עיקריים – ניצול יעיל של המשאבים העסק וניהול הסיכונים בעסק, ובהם נתמקד בעבודה זו.

ניהול הסיכונים בעסק

  • שימוש לא נכון במערכת המחשב וקבלת מידע ממקורות מפוקפקים יכולים להחדיר למערכת וירוסים שונים העלולים לשבש את תפקודה של כל הרשת. פעולה זו יכולה לגרום לפגיעה בעבודה השוטפת של המשתמש ואף לפגיעה ברשת המחשב כולה, דבר שיכול לגרום לשיתוק העבודה ויוביל להוצאות תיקון כבדות ואף לפגיעה בעבודתם של עובדים אחרים. במקרים מסוימים, בזמן בו מנסים לאתר את הנזק שנגרם לרשת המחשבים, עלולים כל העובדים להיות מושבתים מעבודה, דבר שייתכן כי יגרום בתורו לפגיעה בהכנסות החברה, בלקוחותיה ובמוניטין של בית העסק.
  • חשיפה לתביעות על הפרת זכויות יוצרים: הורדת קבצי מוסיקה או וידאו ע"י העובד יכולה לחשוף לתביעות משפטיות את המעסיק, אשר באמצעות רשת התקשורת שלו בוצעה הפרת זכויות יוצרים. דבר אשר יכול לגרום להפסדים כספיים במספר היבטים: השקעת משאבים בעורכי דין, הפסד זמן עבודה, תשלום פיצויים במקרה שיפסיד במשפט או ייאלץ להתפשר עם התובעים.
  • חשיפה לתביעות פליליות במקרה שמי מהעובדים מבצע הטרדה מינית: ס' 7(א) לחוק מניעת הטרדה מינית קובע כי המעסיק חייב לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע הטרדות מיניות במקום העבודה. כך לדוגמא, אין ספק כי צפייה בפורנו במשרד על ידי עובדים אחדים עשויה להוות הטרדה מינית עבור עובדים אחרים, ועל כן המעסיק צריך למנוע באופן אקטיבי פעולות מסוג זה.
  • אבטחת מידע: כאשר העובדים גולשים להנאתם ברחבי האינטרנט, הם מהווים קרקע פורייה למתקפות של האקרים ושל גורמים עוינים אחרים. פעולות של גורמים אלו עשויות לגרום לנזקים רבים: פגיעה ברשת המחשבים הארגוניים והשבתתה, זליגת סודות מסחריים של הארגון (רשימת לקוחות, מפרטים טכניים וכדומה), חשיפת פעילות לקוחות החברה וכדומה.
  • מניעת דליפת מידע רגיש מחוץ למערכות החברה: עובדים אף יכולים לפגוע במעסיק ע"י חשיפת סודות מסחריים בתקשורת, מכירתם למתחרים או נטילתם עימם בסיום עבודתם בארגון. חשיפת הסודות יכולה להיות מכוונת ובזדון, אך יכולה להתבצע גם בשל רשלנות, זה כאשר קבצים סודיים אינם נשמרים כראוי ועלולים להיות חשופים לפריצה או לגנבה של המחשב האישי בו הם שמורים. כדי למנוע תקלות מסוג זה מפעיל המעסיק ניטור אלקטרוני על משאביו. הפעלת הניטור ע"י המעסיק כדי להגן על נכסיו נדרשת אף על ידי הפסיקה, כי אם יוכח שאומנם עובד חשף סודות שהארגון יכול היה לשמור עליהם טוב יותר, אזי ייתפס הארגון כרשלן למרות שהעובד הוא זה שפעל לא כשורה. המעסיק לא יוכל לתבוע את נזקיו, כלומר על המעסיק להוכיח כי שמר על סודותיו באופן סביר. המעסיק נחשב בעיני ביהמ"ש כמונע הנזק היעיל ביותר, וכך עליו לפעול.
    מעבר לסיכון הכלכלי לעסק עצמו, שני חוקים פדרליים בארה"ב העוסקים במניעת ריגול תעשייתי אף מטילים חובות על הארגונים עצמם להבטיח את המידע אשר ברשותם ואשר מהווה סוד מסחרי מפני הגעתו לגורמים זרים. כלומר אם המעסיק לא יפעיל אמצעי ניטור טכנולוגיים לשמירת סודותיו, אזי מעבר לנזק הכלכלי שייגרם לו, הוא חשוף לתביעה אף מצד המדינה.
  • מעבר לכל האמור מעלה, ארגונים מחזיקים מידע פרטי, שהם מחויבים לא לחשוף אותו: מידע על עובדיהם, מידע על לקוחות, מידע על ציונים שיש בידי אוניברסיטאות, מידע רפואי בבתי חולים ועוד כהנה וכהנה, אשר חשיפתם בידי עובדים סוררים ו/או ריגול עסקי יחשפו את הארגונים לתביעות כספיות בשל הפרת חובת הסודיות. לכן גם על מידע זה חייב המעסיק להגן, ולשם כך להפעיל שיטות ניטור שונות שימנעו את דליפתו החוצה.
  • עובדים רבים חשופים למידע רגיש, אשר למעסיק עניין רב באי-הפצתו, לדוגמא: טיוטות דוחות שנתיים, פעילות לקוחות, רשימות ספקים, עלויות, תמחורים ועוד. יש עובדים אשר מעוניינים להוציא מידע זה אל מחוץ למערכות הארגון, בין אם מדובר בפעולת-נקם כנגד המעסיק או במכירת סודות מסחריים למתחרים, ובין אם בשל בצע כסף.
  • מניעת גניבות ע"י עובדים – לא אחת נמצאו עובדים שסרחו וגנבו מהמעסיק, בין אם כסף מזומן ובין אם סחורה, מוצרים ועוד. עצם הנוכחות של אמצעי אבטחה כמו מצלמות וידאו, גורמת להפחתה משמעותית בכמות הגניבות.
  • חשיפה לתביעות צד שלישי: הואיל והעובד פועל לטובת המעסיק ובשמו ובאמצעות ציוד שאותו מעמיד המעסיק לרשותו, אזי פגיעה של העובד בצדדים שלישיים, כמו עובדים אחרים או גורמים מחוץ לארגון, נחשבת לעומדת תחת אחריות המעסיק. בין אם העובד עשה זאת בזמן העבודה ולטובת הארגון ובין אם עשה זאת מחוץ לעבודה. על המעסיק חלה אחריות משום שהוא בחר את העובדים, ועליו לפקח עליהם. אם התרשל לעשות זאת, אזי חשוף הוא לתביעות מצד הנפגעים ומצד המדינה. לשם מניעת תביעות אלו מנטר המעסיק את אמצעי התקשורת של העובדים. התנהגות בלתי הולמת יכולה לבוא לידי ביטוי בשליחת חומר פורנוגרפי או באיומים על עובדים אחרים או על צדדים שלישיים באמצעות מערכת התקשורת של המעביד או על ידי גרימת נזק מסחרי למתחרים בכוונה או שלא בכוונה תוך שימוש בכלים של המעסיק.

ניהול יעיל של המשאבים

  • בזבוז זמן עבודה יקר: פתיחת מערכת התקשורת הזמינה בפני העובדים מפתה עובדים לא אחת להקדיש מזמן עבודתם לפעילות פנאי של שיטוט ברשת, קניות, ביצוע סידוריהם האישיים באמצעותה ועוד, כמו גם התכתבות ברשת הדואר האלקטרוני שלא למטרות עבודה. פועל יוצא של סיכון זה הוא הפסד כספי משום שמחד גיסא המעסיק משלם על זמן העבודה אשר אינו מנוצל למטרה זו, ומאידך גיסא בזמן זה לא מייצר העובד הכנסות. ואף יותר מכך – העובד טרוד בענייניו האישיים, ודעתו אינה פנויה לעבודה שעבורה משלם לו המעסיק.
  • בזבוז משאבי הארגון: ככל שיותר עובדים משוטטים ברשת שלא למטרות העבודה ומורידים קבצים כמו מוסיקה וסרטים למטרות אישיות, הם יוצרים עומס על רשת האינטרנט שהינה מוגבלת מבחינת היקף המידע שהיא יכולה להעביר בזמן נתון. כתוצאה מכך נוצר עומס בקו התקשורת אשר פוגע ביתר העובדים המשתמשים ברשת למטרות עבודה. כתוצאה מכך נפגעים יעילות העבודה ותפקודו של בית העסק. מעבר לכך, קיימים עובדים אשר משאבי ארגון יקרים זמינים להם מתוקף תפקידם. כך לדוגמא, סוכן מכירות שטח אשר מקבל רכב צמוד ויכול לנצלו גם לנסיעות ארוכות ובזבזניות; עובדים שמקבלים גישה למדפסות יקרות ערך שעלויות ההדפסה בהן גבוהות ועוד.
  • מדידת יעילות ופרודוקטיביות: פעולות אלו היו קיימות עוד לפני עידן התקשורת המודרנית, ואז, כמו היום, ניטור פעולות העובדים לצרכים אלו מביא בסופו של דבר לייעול העבודה ולגידול בהכנסות.

 

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן