הסדר הסטטוס קוו

מבוא

  • רקע הסדר הסטטוס קוו

 

הסדר הסטטוס קוו נבע ממכתב "הסטטוס-קוו" אותו שלח ראש הממשלה ראשון, דוד בן גוריון, לראשי אגודת ישראל, זאת על מנת להסיר את האיום כי לא יתמכו בהקמת מדינת ישראל. במכתב מתחייב בן גוריון שהשבת תהיה יום המנוחה ליהודים במדינת ישראל; שבמטבחים רשמיים יהיה גם אוכל כשר; שנושאי נישואין וגירושין יוסדרו על פי הדין הדתי; ושתובטח אוטונומיה חינוכית לזרמים השונים, תוך קביעה של בסיס לימודי ליבה משותף.

מכתב הסטטוס-קוו הוא יותר סימבולי מאשר מהותי ומשמעותי. גם בנושאים שבהם הוא עוסק הוא מציע רק עקרונות כלליים מאוד, ויש שלל נושאים בהם הוא כלל לא עוסק. למעשה, הסטטוס-קוו שנוצר עם הקמת המדינה הוא פקעת של הסדרים בנושאי דת ומדינה. בין השאר נכללו בסטטוס-קוו הסדרים מפורטים יותר, ארציים ומקומיים, באשר למנוחת השבת, לזכות לשבות ולמיהו יהודי, לאופן בו יפעלו בתי הדין הרבניים והסמכויות שיינתנו להם, לשירותי הדת השונים הניתנים כיום על ידי המועצות הדתיות בהם רבנות, כשרות, קבורה ועוד.

מאז הפך הסטטוס-קוו למטבע לשון פוליטי וציבורי עובר לסוחר. יותר משהוא מבטא איזון מסוים בין הדת והמדינה, הוא משמש פיקציה שימושית, שמאפשר לשותפים קואליציוניים, ברמה הארצית והמקומית, לחיות בשלום מתוך הסכמה 'לא לשנות את הסטטוס-קוו' תוך עצימת עין לכך שהוא הולך ומשתנה ונשחק.

וכך, בשבעים השנים שחלפו חלו שינויים מרחיקי לכת בכל אחד מהנושאים שהוסדרו בסטטוס-קוו המקורי. בתהליך מתמשך נפרצו ההסדרים השונים והסטטוס-קוו המקורי נשחק עד ללא הכר. הגורמים המרכזיים שהביאו לשחיקת הסטטוס-קוו היו פסיקות של בית המשפט העליון ובשלושת העשורים האחרונים, גם 'שינויים מלמטה' קרי נכונות פוחתת של אזרחים לציית לחוקים הנוגעים ליהדותם ולהסדרת הדת במרחב הציבורי, ופעילות ארגוני חברה אזרחית להקמת אלטרנטיבות פלורליסטיות לשירותי הדת שמספקת המדינה.

התוצאה הרעה של תהליכים אלו, היא מצב כאוטי הסורר כמעט בכל הנושאים הקשורים ליחסי דת ומדינה. במקום הסדרה מוסכמת ונאכפת, המבטאת את האיזון הפוליטי העכשווי ואת הזרמים והתפיסות השונות באשר לביטוי יהדותה של המדינה, שורר ג'ונגל משפטי, אכיפתי ופרקטי.

ניקח את מנוחת השבת למשל. גם ברמה הארצית, וגם ברמה המקומית יש חוקים האוסרים פעילות מסחרית בשבת, בוודאי כזו המופעלת על ידי יהודית. למרות זאת, ברחבי ישראל מתקיימת היום פעילות מסחרית ענפה. חלקה מנצלת פרצות בחוק ופסקי דין שנגסו באיסורים החוקיים, וחלקה הגדול פשוט לא חוקית. אבל למרות זאת, הגורמים המוסמכים לאכוף את האיסור, מעדיפים לעצום עין ולא לאפשר הסדר ריאלי הנותן חופש פעולה רחב יותר לקהילה. מהמצב הזה כולם נפגעים. העובדים הרבים ובעלי העסקים שנאלצים לעבוד בשבת, עובדים דתיים, חילונים שמעוניינים להגיע בתחבורה ציבורית לים והשבת, כנכס תרבותי-דתי ישראלי. וכך הדבר גם בנושאים האחרים. בכל שולט כאוס הסדרתי ופרקטי.

למרות שמהמצב הזה כולם מפסידים, המדינה נמצאת כבר שנים במבוי סתום. המפלגות החרדיות והדתיות מטילות וטו על כל שינוי בסטטוס-קוו, ומוכנות להפיל ממשלות בגלל זה. ולמפלגות האחרות פשוט לא אכפת. הן מוכנות להפקיר את דמותה היהודית של המדינה ואת זכויותיהם של אזרחים רבים מאוד שנפגעות מהמצב הזה, ובלבד שלא ישלמו על כך את המחיר הפוליטי מול החרדים.

זוהי טרגדיה. במקום שהמדינה היהודית תהווה מופת לשילוב בין יסודותיה החוקתיים – יהודית ודמוקרטית – גם בהסדרת הסוגיות הנוגעות ליחסי דת ומדינה, דווקא בנושא הזה, אי-ההסדרה חוגגת, ולאף אחד לא אכפת. המצב הזה ישתנה רק אם לאזרחים מהשורה יהיה אכפת. רק אם הם ידרשו מן הפוליטיקאים המייצגים אותם, להילחם גם על אופיה היהודי של המדינה, ועל הסדרה מחדש של יחסי דת ומדינה[1].

 

1.2 הגדרת הבעיה האזרחית: הסדר סטטוס קוו בשאלת מקומה של היהדות בחיי היישוב ומדינת ישראל

 

ניסוח הבעיה:

עוד בטרם הקמת המדינה, התנהל למעשה ויכוח בין הזרמים החילוניים  לבין הזרמים הדתיים ביישוב. הוויכוח התמקד בשאלה על מקומה של היהדות והמסורת המנהגים בחיי היישוב והמדינה העתידה לקום. הוויכוח הזה, הסתיים בסופו של דבר בפשרה בה הסכימו נציגי היישוב הדתיים והנציגים החילוניים על הקפאת המצב הקיים בשטח. החשיבות של ההסדר הזה נובעת מהעובדה שהקבוצות השונות  מכירות בצורך למצוא דרך לחיות יחד למרות חילוקי הדעות בנושאי דת ומדינה וכן להסדיר עניינים עקרוניים ולקבוע כללי משחק מחייבים[2].

 

דילמה אזרחית, התנגשויות בין זכויות, עקרונות, ערכים, אינטרס ציבורי:

חילוקי הדעות בין שתי הקבוצות נובעים בשל מספר סיבות הנוגעים למנהגים, להלכות ולסדר היום של המדינה כולה. במצב כזה של חילוקי דעות הוחלט להגיע להסכם בו המצב יוקפא ומה שיוסדר יהיו רק עניינים עקרוניים ויקבעו כללי משחק. הנושאים העיקריים שהוסכם עליהם בהסדר הסטטוס קוו, הם למשל:

נישואין וגירושין – הוחלט כי לבתי הדין הרבניים תינתן הסמכות הבלעדית לדון בענייני אישות הקשורים לנישואין ולגירושין.

שבת – נקבע כי השבת תישמר במקומות ציבוריים, כמו למשל אי קיום תחבורה ציבורית בשבת.

כשרות – נקבע כי הכשרות תישמר במוסדות ממלכתיים

חינוך – תינתן אוטונומיה לחינוך הדתי

בשל רצון הגיע לפחות עימותים והתנגשויות בין זכויות, הנטייה של המחוקקים הייתה להימנע ככל האפשר מהכרעות כמו חקיקה בנושאים שבהן הדעות חלוקות. חלק מסעיפי ההסכם עוגנו גם בחוקים: חוק בתי דין רבניים תשי"ג 1953 (מסדיר את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בלעדית בענייני אישות. פקודת מאכל כשר בצה"ל תש"ט  1948 ביטוי לשמירת כשרות בציבור. חוק חינוך ממלכתי תש"יג 1953 שנותן ביטוי לאוטונומיה של החינוך הדתי וחוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א 1951, האוסר על העסקת עובדים יהודים בשבת.

 

פער בין רצוי למצוי:

הסדר הסטטוס קוו, הוא בעצם הסדר שנועד להשיג "רגיעה" מסוימת בכל הנוגע לעניינים שבהם יש נגיעה של הדת. ההסדר הזה אכן משמר את המצב הקיים, אבל בשל העובדה שמדבור בסופו של דבר בעקרונות שחלקם מעוגנים בחוק, עדיין מדי פעם ניתן לראות תסיסה של העימות שעולה על פני השטח ומאיימת לערער את הסטטוס קוו הזה, הפגנות של חרדים באשר לאי הפעלת מקומות עבודה בשבת, לעומת שינויים שנעשו מצד רשויות מקומות להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. גם בשאלת הנישואין נותרה בעיתיות מי רשאי להתחתן כיהודי ומי לא וזה מביא להדרה מהחברה של אוכלוסיות רבות. בשל העובדה שהסוגיות הללו הן לא פתירות, נראה שהסדר הסטטוס קוו הוא הדבר היחיד שאיכשהו יכול לשמור על הסדר.

 

גורמים בעלי עניין, הגופים הרלוונטיים לבעיה (רשויות השלטון, רשות מקומית, התארגנויות אזרחים, עמותות):

הגופים בעלי העניין בהסדר ה הם קודם כל הממשלה, הכנסת, וכן בתי המשפט. בנוסף ישנן גם את הרשויות המקומיות וכן אותן קבוצות של חילונים ודתיים, שכל אחד רוצה לשמור על העקרונות ועל הזכויות שלו

הבעיה הזו של הסדר הסטטוס קוו, היא תמיד רלוונטית וכיום היא מקבלת אף יותר במה בשל כמה מקרים של התנגשויות ועימותים בין שתי הקבוצות בנוגע לסוגיות שההסדר הזה צריך ליישב

מושגים רלוונטיים מתחום האזרחות:

חירות הפרט –  עקרון יסוד בחשיבה המדינית והפוליטית, המכתיבה כי אין לראות אדם כאמצעי, עליו רשאי אדם אחר לכפות את מטרותיו, אלא כי כל אדם מהווה "מטרה" בפני עצמו. מבחינת הסדר הסטטוס קוו ישנה בעצם חוסר החלטיות בנוגע לאילו זכויות יישמרו ואילו תקנות ייקבעו בכל הנוגע לשמירת השבת למשל. החוק על שמירת השבת, מבחינת הקבוצה החילוניים מוגדר כמשהו שפוגע בחירות שלהם ומכתיבה להם איך להתנהג.

שוויון בני האדם – הסטטוס קוו עוסק בשאלת היהדות ולכן מדיר מלכתחילה אוכלוסיות שאינן יהודיות

הבחירה בבעיה וההשפעה שלה על האזרחים, המרחב הציבורי או האינטרס הציבורי:

הבחירה לעסוק בעבודה זו בבעייתיות של הסדר הסטטוס קוו נובעת בשל העובדה שהנושא הזה הוא תמיד רלוונטי וכיום הוא אפילו עוד יותר כאשר ישנם כמה עימותים שאפילו בולטים וניתן לראות בתקשורת, כמו למשל גיוס בני ישיבות, החוק על הפעלת תחבורה ציבורית בשבת שכבר כמה רשויות מקומיות החלו לאשר זאת. הסדר הסטטוס קוו נוגע בליבה של מדינת ישראל, בדרך שבה בוחרים לנהל את המדינה בכל הנוגע לדת ולכן יש לו השפעה רבה על אזרחי המדינה והמרחב הציבורי.

 

 

 

מקורות ספרותיים בהם ייעשה שימוש:

 

בעבודה זו ייעשה שימוש בכתבות, מאמרים באינטרנט, חוקים ותקנות הנוגעים בנושא של הסדר הסטטוס קוו.

 

כלים לאיסוף הממצאים:

 

את הבעיה העוסקת בהסדר הסטטוס קוו חקרנו בעזרת שני כלי מחקר, הראשון הוא ראיון עם "נציגים" משני הקבוצות, הראשון בן ישיבה והשני חניך בתנועת נוער המנהל אורח חיים חילוני. כמו כן ערכנו שאלון אשר יעבור למדגם אקראי של  אנשים וזאת מתוך מטרה להבין את התפיסה של הציבור על הסדר הסטטוס קוו. הבחירה בשאון היא בשל היותו כלי מחקר אשר יכול לסייע לנו ברכישת ידע אשר מבוסס על ניסיונם או דעתם של אחרים ומאפשר לנו לעשות זאת באופן מסודר. קבוצת הנשאלים היא בעצם מדגם מתוך האוכלוסייה הנחקרת, ובאמצעות השאלון אנו יכולים לקבל ממצאים שהניתוח שלהם אחר כך יכול לסייע לנו במתן תשובות לשאלת המחקר הנוגע לבעיה של הסדר הסטטוס קוו.

 

את השאלון נבנה בצורה כזו שיעסוק במספר סוגיות אשר עולות כיום ונוגעות להסדר הסטטוס קוו. נושאים כמו למשל גיוס בני הישיבות, שמירת השבת. הנושאים הללו שנקבעו כעקרונות של הסטטוס קוו הראשון, צפים היום שוב בהקשרים שונים כמו הפגנות של חרדים כנגד גיוס בני הישיבות וכן הרצון להתחיל להפעיל תחבורה ציבורית בשבת שכמה רשויות מקומיות כבר החלו בכך. בנוסף גם נשואי החינוך הדתי עלה בהקשר של מקצועות הליבה.

 

השיקולים שהביעו אותנו לבחירה בכלי המחקר שאלון הם בשל האפשרות שנוכל לקבל מידע מאוכלוסייה רחבה יותר, בייחוד כאשר מדובר בנושא כזה כמו הסדר הסטטוס קוו שנוגע לכלל הציבור במדינה. אוכלוסיית המחקר היא כלל הציבור, תוך שימת דגש למתן שאלון למדגם מייצג של חילוניים ודתיים.

 

כמו כן בחרנו בכלי מחקר שני שהוא ראיון עם שני "נציגים" של הקבוצות החילונית והדתית. במקרה הזה, השיקול בבחירה בראיון הייתה לנסות ולהבין בצורה רחבה יותר את הצד של כל אחד מהצדדים.

 

 

 

פרק שלישי – כלים לאיסוף ממצאים

 

3.1 בעבודה זו נעשה שימוש בכלי המחקר ראיון ושאלון

 

ריאיון – הריאיון האישי הוא כלי מחקר המיועד לתעד אוכלוסיות שיש להם קשר ישיר  או עקיף של ידע או התנסות אישית, היכולים לתרום לנושא הנחקר. הריאיון האישי חייב להיות מובנה ושיטתי. המראיין שואל את השאלות, רושם את התשובות, מקליט אותן (בדומה למתן עדות) או  ברשימת תשובות אפשריות.

יתרונה של השיטה: כך שהיא מאפשרת גילוי של רעיונות חדשים בעת הריאיון, שלא עלו מראש במסגרת תהליך המחקר.

חסרונה של השיטה: מתבטא בזמן הרב שהיא גוזלת, בחוסר הדיוק בתשובות המרואיין, ובקושי שיש בהפיכתן לנתונים מספריים, הדרושים לנו לתהליך הסקת המסקנות.

 

הסיבה לבחירה בכלי מחקר זה היא בשל העובדה שהוא מאפשר נקודת מבט אישית של "נציגים" מכל קבוצה, מתוך רצון להבין את הסוגייה של הסדר הסטטוס קוו גם מתוך האנשים ולא רק מתוך התקנות וחוקים ומה שידוע לנו מהתקשורת. הריאיון מספק מימד נוסף להבנת הסוגייה, אולם הוא אינו מספיק לבדו, על מנת שנוכל להבין את החשיבות של ההסדר ואת גודל הבעייתיות שבו, ועל כן הוספנו גם כלי מחקר נוסף שהוא שאלון.

 

שאלון – סדרה של שאלות שהתוכן, הניסוח ותוכנית של סדר הצגת השאלות קבועים מראש. המקום של השאלה בשאלון או עצם ההצגה שלה, עשוי להיות תלוי בתשובה לשאלה אחרת. יחד עם זאת תכנית של סדר השאלות היא קבועה מראש. שאלון יכול לכלול שאלות פתוחות, סגורות או עם סעיף פתוח

יתרונה של השיטה:  למעט השאלונים הממולאים פנים מול פנים, העברת שאלונים היא זולה, דורשת מעט זמן ונסיעות מהמשתתפים ומהחוקר, לכן מחקר בעזרת שאלון ניתן לביצוע בקנה מידה רחב. יתרון נוסף הוא שסיכום וניתוח הנתונים בשאלון הוא מהיר. לשאלון לא נדרשים צוות של מתשאלים או תצפיתנים מיומנים.

חסרונה של השיטה: מידע שלא הוכנס מראש לשאלון, לא מתקבל. בשאלון שלא נערך פנים מול פנים, אין אפשרות לקבל הבהרה על תשובות מעורפלות. מילוי של השאלון דורש ידיעת קרוא וכתוב ודורש ממי שמעצב את השאלון, להתאים אותו לרמה ולשפת הקריאה של אוכלוסיית היעד. גם הדרך של הצגת השאלון צריכה להתאים לקהל היעד. שאלות שאינן מנוסחות טוב, עלולות לקבל פירוש שונה אצל משיבים שונים, להעליב או להכעיס חלק מהמשיבים או לדרוש דרישות שיתאימו רק למשיבים בעלי מוטיבציה גבוהה לענות על השאלון. עריכת שאלון איכותי דורש התמצאות במחקר על אודות עיצוב שאלונים, לצד התמצאות בתחום אותו מעוניין החוקר לבדוק וזאת על מנת שלא לשאול שאלות מוטות.

 

מטרת הבחירה בשאלון היא לקבל מידע מקבוצה גדולה יותר בנוגע לסוגיות הקשורות להסדר הסטטוס קוו, קהל היעד שבו בחרנו הו קבוצות שונות באוכלוסייה, בטווח גילאים של 17-40 בעלי רקע מגוון מבחינה דתית. תחומי הבדיקה אותם הכנסנו בשאלות הם בכל הנוגע לחוקים ולתקנות של הסדר הסטטוס קוו שכבר קיימים, והעלאת פתרון בנוגע למה המדינה צריכה לעשות.

עיבוד הממצאים והצגתם

שאלון:

  • הצגת הממצאים – עיבוד סטטיסטי של הנתונים

שאלות עמדה –

65 אחוזים מהמשיבים על השאלונים בכל הנוגע לשאלות בהן היה עליהם להביע עמדה, ראו בסוגיות כמו שמירת השבת וגיוס בני ישיבה כסוגיות בעייתיות שחייבות להגיע לפתרון מדיני וחוקתי קבוע.

20 אחוזים טוענים כי הסדר הסטטוס קוו אינו יעיל כלל ורק מוביל ליותר עימותים ומחריף את הסוגיות כי הוא לא באמת קובע מה לעשות בנוגע לשמירת שבת או לגיוס בני הישיבה ולכן ישנו פתח למחלוקות.

15 אחוזים העדיפו להימנע מלהביע עמדה חד משמעית בנושאים הללו.

 

מושגים באזרחות –

מרבית הנשאלים בכל הנוגע לתקנות ולחוקים הקשורים להסדר הסטטוס קוו, לא ידעו להגדיר בוודאות מה החוק ומה התקנות הנוגעות לשמירת השבת או לגיוס בני הישיבה. המשיבים טענו כי המדינה לא נוקטת עמדה ברורה בנוגע לנושאים הללו ולכן ישנם עימותים ומחלוקות רבות בעניין

פתרונות אפשריים –

המשיבים הגיבו כמעט בפה אחד כי על המדינה לנקוט עמדה ברורה בעניין ושהסדר הסטטוס קוו הוא אמנם טוב אבל אינו מספיק בשל העובדה שהוא בעצם סוג של הימנעות מצד המדינה לעסוק לעומק בסוגיות הללו ולכן תמיד קיים פתח למחלוקות ולעימותים.

 

4.2 עיבוד הממצאים – עיבוד מילולי של הנתונים:

הממצאים הובילו אותנו להסקת מסקנות בכל הנוגע להסדר הסטטוס קוו. נראה כי המשיבים ברובם המכריע כמעט מקבלים את הסדר הסטטוס קוו ורואים בו חלק חשוב, אולם הם מבינים שהוא אינו מספיק. כ85 אחוזים הגיבו רואים בנושאים של חוק שמירת השבת וגיוס בני הישיבה ככאלה שחייבים למצוא להם פתרון מאחר ויש להם פוטנציאל לעימותים ומחלוקות, כאשר הסדר הסטטוס קוו לא מונע ואף על פי 15 אחוזים מתוכם גם מוביל ליותר עימותים בגלל העבודה שהוא לא קובע באופן ברור את עמדת המדינה בעניין.

 

  • תמלול שאלון בנספח א

 

4.3 עיבוד הממצאים – ראיון

מתוך רצון להציג את עמדת שתי הקבוצות הנוגעות לעניין הסדר הסטטוס קוו, דתיים וחילוניים, בחרנו לקיים שני ראיונות קצרים עם דוד, תלמיד ישיבה בן 17, ועם עופר מדריך בצופים בן 17 גם כן.

השאלה הראשונה שנשאלה הייתה באופן כללי הבעת הדעה על הסדר הסטטוס קוו, לראות שהם מבינים מהו. גם עופר וגם דוד מסכימים שהוא פתרון טוב אבל לא מספיק כי הוא לא באמת קובע חוקים והחלטות ברורות בעניין הסוגיות שהוא מעלה כמו שמירת השבת וגיוס בני הישיבה.

אחר כך נשאלו שניהם מה דעתם לגבי הטענות של הקבוצה האחרת שלא מכבדים את האמונות שלהם ואת הזכויות שלהם. במקרה פה שניהם הרגישו כי דווקא הקבוצה אליה כל אחד משתייך היא זו שהזכויות שלה פחות מכובדות, אולם הם מבינים שהם לא מכירים מספיק את העמדות והצד של האחר.

אחר כך הוצע להם למצוא פתרון שבו על המדינה או על האזרחים לנקוט, במקרה הזה הם טענון כי הסדר הסטטוס קוו נראה כפתרון שכרגע שומר הכי טוב מפני מחלוקות, אולם שוב טענו כי אינו מספיק ויש צורך במהל משמעותי יותר מבחינת המדינה כי ברור שעדיין יש מחלוקות.

בשאלה האם יש משהו שאנחנו כאזרחים יכולים לעשות, דוד ועופר הסכימו במידת מה כי יש צורך להיפתח ולהכיר בזכויות של הצד האחר על מנת שנוכל להמשיך את קיומו של הסדר הסטטוס קוו בצורה טובה ולמנוע עימותים ומחלוקות בסוגיות הקשורות אליו.

 

  • תמלול ראיון בנספח ב'

 

  • מסקנות:

 

הבעיה האזרחית העולה מהסדר הסטטוס קוו, היא כפי שניתן לראות בפרק הסקירה הספרותית, נובעת מהעובדה שהעקרונות והדעות של כל קבוצה נמצאות בסתירה אחת מהשנייה. בין אם מדובר בגיוס בני ישיבה, שהקבוצה הדתית מתנגדת לרעיון הזה, לעומת הקבוצה החילוניים שטוענת כי כלל האוכלוסייה בארץ צריכה להיות שווה בנטל. כמו כן העקרון של שמירת השבת, מבחינת החילונים מגביל את החופש שלהם ואת האפשרות שלהם להשתמש בתחבורה ציבורית בשבת.

 

ממצאים מהריאיון ומהשאלון:

על פי הנתונים שנאספו מהשאלונים אותם חילקנו לאוכלוסיות ממגדרים ורקע דתי מגוונים, עולה כי בערך 80 אחוזים מהם מודעים להסדר הסטטוס קוו ורואים בסוגיות הנוגעות בו, עליהם נשאלו גם בשאלון, כבעיתיות ובעלות פוטנציאל של עימותים. מרביתם חושבים כי הסדר הסטטוס קוו הוא הפתרון הנוכחי ההוגן ביותר, אבל הוא אינו מספיק. כ-15 אחוזים מתוכם טוענים כי ההסדר הוא לא טוב והעובדה שמדובר בהסכמים בלבד ואין חקיקה ברורה בעניין, מותירה את הסוגיות האלו כבוערות ובלתי ניתן לגישור. חמישה אחוזים מהנשאלים לא הביעו את דעתם בצורה ברורה בכל הנוגע לחשיבותו של הסדר הסטטוס קוו אבל נראה כי הם גם חשים כי הסוגיות כמו גיוס בני הישיבה ושמירת השבת, הם נושאים שחייבים להגיע לפתרון ברור ובהקדם, מבחינה מדינית, על מנת שלא יובילו לעימותים חריפים יותר. בנוגע למה שעלה מהראיונות עם דוד, תלמיד הישיבה ועם עופר החניך בצופים, נראה כי כל קבוצה רוצה לשמור על העקרונות שלה ורוצה שיכבדו את מה שהיא מאמינה בו. אולם שניהם בסופו של דבר מבינים שעלינו להגיע להידברות ולמצוא פתרון כך שכמה שיותר זכויות יישמרו ונוכל להמשיך לחיות בצורה טובה במדינה ללא עימותים בסוגיות הבוערות הללו.

 

המסקנות שעולות מפרק הסקירה הספרותית הם שמבחינת המדינה והלך הרוח הכללי, ישנה שמירת על העקרונות שנקבעו בהסכם הסטטוס קוו הראשון. יחד עם זאת נראה שבמקומות מסוימים כמו למשל סמכויות של רשויות מקומיות, הדברים לעיתים משתנים ולכן הסטטוס קוו נמצא בעמדה בעייתית מאוד וקשה מאוד לשמור עליו. אם ישנן קבוצות שמצליחות לשנות את הסדר הקיים, אז הסטטוס קוו מתערער ולכן נוצרת גם תסיסה חדשה בין שתי הקבוצות.

 

מהריאיון וגם מהשאלון של האנשים למדנו כי הציבור רוצה שיח משותף, כל קבוצה מרגישה כי הקבוצה השנייה לא מכבדת את העקרונות ואת האמונות שלה וכך נוצר מלכתחילה מצב בעייתי שלא מאפשר על שמירת הסטטוס קוו, מאחר ואין הסכמה או קבלה של האמונות הקבוצה האחרת. לכן נראה כי פתרון של שיח והגברת המודעות לשיח הזה, הוא זה שצריך לבוא קודם לכן ודרכו יהיה ניתן לקדם גם הצעות חוק ועוד פתרונות שיביאו להפחתה בעימותים הקשורים לסוגיות הללו. לאחר שנצליח לשכנע את הציבור ולהכיר את הצדדים נוכל להגיש הצעת חוק לחבר כנסת שתוביל לפתרון חוקתי מדיני בעניין.

 

4.5 פתרונות לבעיה הנחקרת:

פתרון ראשון שהועלה במסגרת העבודה הוא פתרון ממשלתי, תרון פחות נוח ופחות ישים, אבל יש צורך להציג אותו. פתרון זה הוא קביעת הכללים כתקנות בחוק בכל הנוגע לשמירת השבת, חוק גיוס ונושאים נוספים אשר יוצרים מתיחות בין הקבוצות, הגעה לעמק השווה, כך שכמה שפחות זכויות של קבוצה אחרת ייפגעו.

יתרון היתרון יכול להיות בעובדה שכל הנושאים ה"בוערים" שיוצרים מתיחות בין הקבוצות, ייחתמו בהסדר קבוע וכך לא ייווצרו שאלות של מי צודק ומי לא וכן לא ייווצר מצב בו תקנות מסוימות נשמרות ברשות מקומית אחת וברשות מקומית אחרת הן לא נשמרות כלל

חיסרון – החיסרון נובע מהעובדה שהנושאים הנדונים בהסדר הסטטוס קוו הם קשים לפתרון ונראה שקשה להגיע לעמק השווה ולהביא להסכמה גורפת בין שני הצדדים לדרך בה צריך לנהוג.

פתרון ציבורי – ניסיון להעלות את המודעות וקבלת האחר. להקים פרויקט מיוחד בו קבוצות משני צדי המתרס "יבקרו" את הקבוצה האחרת וילמדו את אורח חייה, יצירת שיח ציבורי שיביא לשיתוף פעולה וניסיון  להבין את הצד השני, מתוך מטרה לשמר את הזכויות של כל אחד ולשמור על השקט מבלי שתיווצר כל הזמן מתיחות בנוגע לסוגיות הקשורות להסדר הסטטוס קוו.

יתרון – לפתרון הזה יש יתרון בכך שהוא יוצר שיח בין הקבוצות ומתוך כך, ניסיון ליישב את המחלוקות מתוך הבנה אמיתית של האמונות והדעות של הצד השני. כך ניתן להגיע לפתרון של הסוגיות העולות, בצורה של דיבור והבנה

חסרון – לוקח הרבה משאבים וזמן על מנת להגיע לשיח מלא ופורה. יש צורך בנכונות מכלל האוכלוסייה על מנת שהשיח הזה יביא לתוצר מסוים.

 

פתרון נבחר: הפתרון השני, פתרון ממשלתי הוא אינו פשוט כלל ועלול לגרור עימותים חריפים. מאחר והמתח בין שתי הקבוצות מבעבע כבר שנים ואינו ניתן לפתרון ממשי, הדרך היחידה לשמור על הסטטוס קוו ולהצליח למנוע לפחות חלק מהעימותים, הוא יצירת שיח משתף, הבנה של האחר וכך אפשרות להבין את העקרונות שלו ולנסות ולהגיע לעמק השווה.

 

תוצר המיזם

תוצר המיזם הוא בעצם קמפיין של העלאת מודעות ויצירת מעגלי שיח משותפים בין קבוצות דתיות לבין קבוצות חילוניות. ממה שהסקנו במהלך עבודה זו ובהסתמך על התשובות שנלקחו מהשאלונים ומהראיונות, נראה שכל קבוצה רוצה לשמור על הזכויות שלה אבל מצד שני היא פחות פתוחה לקבלת האמונות של הקבוצה האחרת. נכון שכולם הבינו שיש מקום גם לאמונות ולזכויות של הקבוצה השנייה, אבל ההבנה הזו היא אינה עמוקה מספיק על מנת להוביל לפתרון משמעותי לעימותים שצצים בשל הנושאים בהם עוסק הסדר הסטטוס קוו. לכן הגענו למסקנה כי קודם כל הפתרון צריך לבוא בצורה אזרחית ורק אחר כך מהמדינה. עלינו לעורר מודעות לצד האחר על מנת שיהיה ניתן לחוקק חוקים שיעברו בצורה טובה ויתקבלו על ידי כולם.

היתרון בפתרון שכזה הוא שניתן למנוע עימותים כי מלכתחילה ההתמקדות היא בשיח ובדיבור ובסופו של דבר ניסיון להגיע לעמק השווה. החיסרון הוא שפעילות כזו לוקחת הרבה זמן על מנת להביא לתוצאות משמעותיות ודורשת שיתוף פעולה מלא מצד כל מי שבוחר להשתתף כדי שהוא יביא את כלל האוכלוסייה לשתף פעולה עם השיח הזה.

הפתרונות לקידום תוצר המיזם הם העלאת מודעות בתקשורת לקמפיין על מנת שיצטרפו אליו כל האנשים, יצירת קבוצה בפייסבוק ורשתות חברתיות אחרות אשר יאפשרו כניסה של אנשים לתוכה וכך להציג את הנושא בצורה רחבה יותר. בנוסף שליחת מכתבים לחברי כנסת על מנת לעודד אותם לקחת חלק ביוזמה ובסופו של דבר להציג את השיח הזה כמשהו שהוא כלל ארצי ושכולם ייקחו חלק בו על מנת שהוא יעבוד בצורה טובה.

 

רפלקציה אישית

בעבודה זו נחשפנו בצורה טובה ועמוקה לרעיון הסדר הסטטוס קוו. מה שהבנו זה שהציבור במדינה מכיר בהסדר הזה אבל חושב שיש צורך לפעול בצורה שהיא יותר חד משמעית בעניין על מנת שלא יהיו יותר עימותים. ממה שהבנו זה שקיים חוסר מודעות גדול בכל הנוגע להכרה והבנה של הצד האחר. הציבור מכיר בעובדה שיש לכבד את האמונות של כולם, אולם הוא אינו מכיר לעומק את הצד האחר ופה ישנה בעייתיות כי לפני שיצליחו לקבוע חוקים, על הציבור, לדעתנו, להכיר ולכבד בצורה טובה את הצד האחר. לכן בסופו של דבר הבנו כי הפתרון הנכון כרגע יהיה ניסיון להקים שיח משותף לכלל האזרחים שיעלה את המודעות על מה שהצד השני חושב ומרגיש, להכיר בעובדה שהאמונות והזכויות של כל צד הן חשובות ולנסות להגיע לפתרונות שייטיבו עם כולם בסופו של דבר.

 

 

מקורות

 

ד"ר שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה 15 ביוני 2017 https://www.idi.org.il/articles/15859

 

מטח הרכז לטכנולוגיה חינוכית https://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=199b95d8-cf0a-4e02-8061-4e7c118990d2&lang=HEB

 

כתבה מתוך כלכליסט ב – 18.01.10 בכלכליסט https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3729278,00.html

 

  1. מורן אזולאי YNET נשלף בתאריך 27.12.17 https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5062445,00.html

 

 

נספחים

נספח א'

*** השאלון מנוסח בלשון זכר אך מיועד לשני המינים

  1. בן כמה אתה?
  2. איפה אתה גר?
  3. איך אתה מגדיר את עצמך מבחינה דתית?
  4. מה דעתך על גיוס בני ישיבה?
  5. האם אתה מסכים עם חוק השבת?
  6. מה אומר לך חוק המרכולים?
  7. האם יש להפריד דת מהמדינה?
  8. מה אומר לך הסדר הסטטוס קוו?
  9. האם אתה מסכים עם ההסדר הזה?
  • מסכים לחלוטין
  • מסכים במידה מועטה, ההסכם לבדו אינו מספיק
  • נמנע מלהגיב בעניין
  1. מה לדעתך המדינה צריכה לעשות במקרה של התנגשויות בנושאי דת למדינה?

 

 

 

 

 

נספח ב'

 

דוד, תלמיד ישיבה בן 17

 

מה דעתך על הסדר הסטטוס קוו?

 

"חושב שהוא טוב אבל לא מספיק מאחר והוא לא קובע באופן חד משמעי את עמדת המדינה כלפי שמירת השבת וכמובן בני ישיב"ה.

 

מה הכוונה? ההסדר כן קבע חוקים בנוגע לנושאים האלו.

 

"נכון, אבל עדיין יש הסתייגויות ויש מקרים בהם עסקים פותחים בשבת למשל או אפילו כמו שקורה לאחרונה רשויות מקומיות מחליטות לאפשר תחבורה ציבורית בשבת".

 

אז יבואו חילונים לדוגמה ויגידו שהאיסור על עבודה בשבת מונע מהם אפשרות לבלות בשבת שזה היום החופשי היחיד שלהם, ולגבי הגיוס יגידו שכולם צריכים להיות שווים בנטל, אתה יכול להסכים עם הטענות האלו?

 

"אני יכול להבין אותם, אבל הם גם צריכים להבין את הצד שלנו, בתורה יש איסור מוחלט לעבוד בשבת ולכן חשוב שבמדינה יהודית לא יעבדו בשבת ולגבי גיוס בני ישיבה, ישנם בני ישיבה שכן מתגייסים ואחרים הם לומדים בישיבות ועל כן החלק שלהם הוא בתפילה, בעיניים של חילוני זה אולי ייראה לא הוגן אבל האמונה שלי היא שאני יכול לתרום בתפילה למען שלומם של החיילים ולמען שלום המדינה ואם אנחנו מדברים על מדינה חופשית אז הייתי רוצה שגם האמונה שלי תילקח בחשבון ולא יזלזלו בעניין".

 

אתה יכול לחשוב על פתרון לעניין שיכול להגיע מטעם המדינה או מטעם האזרחים?

 

"קשה לי לחשוב על משהו שבאמת יביא לשינוי, כרגע נראה שכל צד דואג לזכויות שלו ולכן הסדר הסטטוס קוו, על אף שאינו מספיק נראה לי כפתרון הכי אפשרי ליישום כרגע. אבל חושב שהמדינה צריכה להחליט חד משמעית את עמדת בעניין ושלא ייוצר מצב שרשויות מקומיות למשל פועלות אחרת ממה שהמדינה קבעה".

 

כאזרח, אתה חושב שיש משהו שניתן לעשות?

 

"אולי להוביל להכרה והבנה גדולה יותר של הצד האחר. אני חושב שאנחנו לא מספיק מבינים מה הצד השני חשוב לו ואולי בגלל זה ישנם הרבה עימותים בעניין".

 

 

 

 

עופר בן 17, מדריך בתנועת הצופים,

 

מה דעתך על הסדר הסטטוס קוו?

 

"פתרון טוב אבל לא יעיל לגמרי, אפשר לראות בשטח שיש נושאים במחלוקת שלא מגיעים לידי פתרון כמו שמירת השבת ועוד שמובילים לעימותים רבים".

מה דעתך על טענות הדתיים לגבי שמירת השבת וגיוס בני הישיבה?

"מנקודת המבט שלי, אני לא מקבל את העניין, חושב שכולם צריכים לקחת חלק בנטל הגיוס ולגבי שמירת השבת, לדעתי אי אפשר לכפות על אדם חילוני, ששבת היא יום החופש שלו אחרי שבוע עבודה, שלא ללכת לבלות או לנסוע בתחבורה ציבורית, חושב שצריך לאפשר כמה דברים שיהיו פתוחים בשבת. מבין שלדתיים קשה עם העניין אבל גם כולנו חלק מהמדינה וצריך לכבד את האחר".

אתה יכול לחשוב על פתרון לעניין שיכול להגיע מטעם המדינה או מטעם האזרחים?

כרגע נראה שהסדר הסטטוס קוו הוא הפתרון הכי טוב. יחד עם זאת אני לא מסכים איתו בכל הנוגע לתקנות של שמירת השבת וחוקים אחרים כי פה לדעתי זה פוגע בזכויות של החילונים. לדעתי המדינה צריכה להביע יותר עמדה בעניין בייחוד לאור ההפגנות והעימותים שאפשר לראות בתקשורת".

כאזרח, אתה חושב שיש משהו שניתן לעשות?

 

"לנסות פחות להתבצר בעמדה שלנו ולחשוב גם על העמדות של האחר. נכון שחשוב לי שאוכל ללכת למקומות באופן חופשי בשבת למשל, אבל אני חושב שמאחר וגם הדתיים הם חלק מהמדינה אז כן צריך לנסות ולהביא לפתרון משותף, חושב שאנחנו לא מכירים מספיק את הצד השני, אלא רק דרך התקשורת ואולי פה כאזרח, הייתי משנה את זה".

 

[1] ד"ר שוקי פרידמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה 15 ביוני 2017 https://www.idi.org.il/articles/15859

[2] מטח הרכז לטכנולוגיה חינוכית https://citizenship.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=199b95d8-cf0a-4e02-8061-4e7c118990d2&lang=HEB

Share on facebook
Share on google
Share on twitter
Share on linkedin

לפרטים נוספים צור קשר ונשוב אליך בהקדם

דילוג לתוכן